שיטפון מחשבות

איש בלי שם 06/12/2014 670 צפיות 2 תגובות

דליפה בצד של הראש,
אני מנסה לסתום את מה שמטפטף לו החוצה
נוזל חומצי מהמצברים של המוח.
שנותן לי את הכוח למכונה להסתובב
לייצר עוד ועוד חומר לקריאה.
זה מאכל הכול, הנוזל הרעיל הזה
וידיי הפצועות לא יכולות לו,
אז אני מתיישב ומוציא הכול בטרם יתרוקן ויכבה,
כמה מטאפורות מעוקלות וכמה מצבים לא קיימים,
קורט הזדהות ועצב גדול,שמחה מעורפלת עם סיומת מתחכמת,
לתאר את יופייה של הנערה הנעלמת להסביר כעס בצורה מטומטמת.
רגרסיה והתקדמות הופעה והעלמות גיבור נופל והסיפור מתגלגל הלאה,
זרמן של המילים נחלש אני חייב להוציא כמה שאפשר בטרם אהיה לגמרי מיובש.
עוד ועוד הוא רוצה לנדוד והיא בוכה לו שביל כדי שידע היכן לעמוד,
היא עזבה והוא ברצפה מסמן את עקבותיה עוד זוכר את ריח שיערה ומידת נעליה
שובר את הקירות נתלה ונופל מהקורות.
תמים ומנוולת היא פותחת את הדלת הוא נכנס ונרמס
היה צריך להיות הדבר הגדול הבא ואין לו תשובה יותר.
כמה שיותר רגש בשורות חד גוניות חידודי שפה ומילים גאוניות
אני נכנע לשיגעונות ואין לי אין לי פיתרונות,מרפה מזיכרונות
מדביק אותם כאן להתיישן בעוד עם עצמי אני מתחשבן מתאונן ומתלונן.
מדליפה לשיטפון וזה מאבד את החדות כבר לא מרגיש חירות ולא חופש.
המוח שלי ברח ונסע לנופש,אני קורס לאיטי מנסה לסתום את החורים ונוזל למצברים,חור בראש כבר לא יודע לספור בטח שלא לעבור את זה.


תגובות (2)

ההתחלה מאוד אהבתי- דימוי מקסים והכל מובן ופשוט. אבל מוציא הכל בטרם יתרוקן ויכבה? יש פה סתירה לא? ואז הכל מבולבל יותר ולא מובן כי למה מטאפורות מעוקמות על דברים שקיימים ומצבים שלא קיימים מופיעים בדיומיןנולא בניגוד. ולמה דווקא קןרט, הרי כל הרגשות אמורים לבוא לא במאמץ אלה בשטף מים- או שמאמץ זו הייתה הכוונה שלך? נערה נעלמת זו מטאפורה יפהפיה אבל למה כעס מטומטם? זה שובר םה איזה משהו. למה כעס ולמה מטומטם. מרגיש מעט ילדותי. ואז זה נחמד המשפט הבא אבל הייתי עןשה לא סיפור מתגלגל הלאה כי אני מבינה שרצית את הניגוד החזק בין הנפילה ושהזמן כן ממשיך אבל זה לא בא לידי ביטוי כי זה כאילו הוא נופל לפתע מהקשר אז איך הסיפור יכול להתגלגל? הכוונה בטח לא מובנת טוב. הייתי עושה הגיבור נופל, יושב שם שןכב, והסיפור מתגלגל. או אפילו מתגלגל עליו דרוס על הרצפה זו הקונוטציה. ויודע אני חושבת שאתה כותב בפרץ ואם תבלום מעט ותנסה למצוא לרגע את המשמעות במה שאתה חושב זה אולי לא יצא בבום וטראח אבל יהיה הרבה יותר קל להבין אותך ולהתחבר. אני מבינה שיש בזה חיסרון. אבל תאמין לי זהב כמו שלך לא צריך את ההיתרון בבום וטראח. רק מכט יותר הבנה והיגיון. כי אתה כותב כמו פרץ מים אמיתי ושוטף ואתה מפחד לאבד את הדחף והאמיתיות הזו אז אתה נותן לזה בלי מעצורים. אבל האמת היא שבחיים לא תאבד את זה לדעתי כי זה ככ אתה ואז אם קצת תנסה לכוון את זה ואת המילים שלך תפגע בול במטרה ולפתע תראה בברור את הפואנטה והרגשות שלך ותבין דברים על עצמיך תוך כדי. חפעמים זה עןבד וואו ולפעמים זה מעט מכשיל, מסכימה שזה סיכון. אבל כתיבה זה אתגרים.
המשפט אחר כך גם לא ברור. למה זרם נחלש למה להוציא יגרום לך להיות לא מיובש. או ששוב זו כן הייתה הכוונה… פשוט מוובש מרגיש כמו יבש כלומר מרגש. לא מדרכי ביטוי.
איך זה שהוא רוצה לנדוד היא בוכה שישאר. ואז הוא ברצפה מסמן את עקבותיה. האם הוא התפרפר אז היא עזבה לנצח? זה מבלבל מעט. אנחנו לא בראש שלך להבין למה הכוונה בכל מילה כי זה יכול להתייחס לככ הרבה דברים.
שובר נתלה – זה טוב מאוד. ואז נופל מהקןרות…. זה כן יםה אבל פחות קשור למשפט הזה. אתה צריך סדר בדברים שלך. כי באמת יש לך הפוטנציאל להיות אחד הכותבים הכי מוכשרים וטובים פה נשבעת לך.
שמע… זה ככ מעייף וקשה לנסות להיכנס פנימה למשפטים לנסות לפרק אותם להביט בכל המובנים ואז לבחור למה התכוונת… אתה כן כותב מדהים ואין לי ספר שאתה אדם מדהים גם עם הרבה רגש ורגישות… רואים. אבל אני חושבת שאחת הסיבות שאתה לא השלגר כאן ושפחות קוראים ומגיבים כי זה ככ קשה ומאמץ אפילו מבחינת ניקוד.
תנסה את העצה שלי פעם אחת לעשות זה כמו שאני אומרת. מקווה שעשיתי קצת היגיון מבחינתך…

06/12/2014 22:16

שחכתי להגיב לך על זה :)
כתבתי את זה עוד הרבה לפני שבאמת ניסיתי בכלל לתכנן או לעצב קטע שאני כותב ולכן השארתי אותו ככה, והאתר גם משנה את זה בהתאם לקוד שלו..כלומר משנה לי את השורות ומוריד מילים לשורות אחרות, סתם בגלל איך שזה כתוב.

וכל הסתירות האלה שגורמות לך להיעצר או להתבלבל, זה תמיד במכוון.
זה היה בשלב שניסיתי לכתוב כמה שיותר מתחכם כדי לאתגר את עצמי בדברים אחרים, וזה הצליח לי ואכן עזבתי את זה עם הזמן..
אני פשוט מאוד, מאוד אוהב לכתוב ככה..למרות שזה מסובך וקשה להבין, ואני לא מחפש באמת להיות שלאגר או הכותב הכי מוצלח כאן, לא בשביל זה אני כותב..עדיין לא לפחות.
כותב כדי לחיות כנראה..זו ההגדרה שאני בוחר בה בינתיים, קלישאת על שכזאת.

16/01/2015 23:14
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך