ריקוד הפרחים
ציפור השיר הקטנה, איריניה, עפה לה בשלווה והחלה לנחות כשראתה קרחת יער קטנה מלאה בפרחים קטנים כחולים עם נגיעות של ירוק, שהיה כהה במקצת מהדשא שהיה מסביב. האירניה דאתה מעל הפרחים , מזמרת מנגינות קיץ עליזות. היא הסתכלה על איך שפרח אחד קטנטן, רוקד בגלל משב הרוח החמים.
היא התאהבה ביופיו של הפרח וחיזרה אחריו כל הקיץ. הגיעה הזמן לעזוב, ידעה זאת בליבה. " האם תעזוב איתי?," שאלה אותו בצער.
הפרח התנדנד טיפה, עלה כותרת יפהפה נפל.
ציפור השיר הקטנה הרגישה את ליבה הקטן, נשבר לרסיסים קטנים. הרצון בין המשך האושר באהבה החד צדדית הזו ובין למה שנכון לעשות, למה שנהוג , התנגשו זה בזה.
הפרח סתם שיחק בה, אך זו הייתה תקופה מתוקה-מרירה בחייה של הציפור, עכשיו המתוק נאבד ונשאר רק המריר. הציפור המריאה אל על, משאירה את הפרח היפהפה מאחור. היא שבה לנדוד, כמו שהיה צריך להיות והיה, אך השירים המתוקים של הקיץ לא נדדו איתה. הם נשארו בקרחת יער קטנה, מלאה בפרחים רוקדים.
תגובות (1)
זה מקסים. לקחת נושא מאוד טעון ומוכר ונתת לו טוויסט שמצאתי מאוד מעניין ונוגה. היצירתיות שלך מרתקת, מאוד נהניתי לקרוא את הסיפור שלך, תודה :)