עוד אפשר לתקן D:
זה מרגיש לי טוב.
אני מחייכת חיוך פרוע.
כן, נפלתי אתמול, הייתי לא בסדר…
אבל יודעים מה? ב"ה קמתי היום, יש לי עוד הזדמנות.
ואני כל כך הולכת לנצל אותה!
הרי ידוע שהכעס והעצב זו אשליה גדולה, אשליה שמכסה את האמת,
אז אני מגרדת אותה עם הציפורנים,
וכן, זה כואב,
זה צורם באוזניים.
אבל אני ממשיכה,
וקרני אור מתחילים לבצבץ,
עד שאני מסירה הכל,
והכל מתגלה.
האור הזח לא מסנוור אותי, אני מביטה בו בעיניים,
והוא מוכר לי מאיפשהו…
אולי מתחילת דרכי, לפני שכל החיים האלו החלו לטשטש אותו, להכחיש אותו.
אז זה מרגיש לי טוב…מבינים?
אני מחייכת חיוך מלא שיניים, עיניי בוהקות אל מול האור,
כן, נפלתי אתמול…אז מה?
תגובות (1)
תמשיכייי