חצי לב
מה לעשות כבר לא יודע האם זו מציאות או האם זה אני שמשתגע?
מנסה להיות לצידה בכל רגע, אך לבסוף ליבה שלו בכל לילה..
האם אנחנו חברים מבחינתה? מה היא מרגישה כבר לא יודע, אני פשוט כבר משתגע.
ההרגשה כשהיא איתו, מחובקת בחיקו, ידיה ושפתיה שייכות רק לו,
האם אני שמח האם אני עצוב?
היא לא יודעת ובטח שלא מתארת לעצמה עד כמה ליבי כואב רק מהמחשבה,
מהמחשבה שאולי אותה אני אוהב..
הדמעות יורדות ויורדות ללא הפסקה בכל פעם שהמחשבה הזו עולה.
מתגעגע לתקופות שמעלות בי זיכרונות, אותן תקופות שהייתה צועקת שאוהבת,
שלא הייתה מוותרת עלינו בכזאת קלות, החיבוקים שלה, הנשיקות, הכל חסר והגעגוע לא עובר.
אז יש לי אהבה חדשה וטהורה וגם אני עברתי הלאה והתקדמתי,
אך לעולם אני חושב, היא תישאר חלק מהלב.
תגובות (1)
אוי… זה עצוב. וכתוב כל כך יפה.