נאומו של המלך הבכיין
"זה הוא! זה הוא!" קראה הנערה שעמדה מולי. "אני בטוחה שזה הוא!" צעקה בהתרגשות. "אני לא חושבת…" אמרתי בבלבול. פיה נקפץ, היא התכוונה להתרעם עלי אך אדם נוסף צץ מאחוריו של 'ההוא' והבעת פניה התרככו. "אוי נכון," היא צחקקה לאחר כמה שניות. "לא שמתי לב! טוב… את יודעת מה אומרים? כמו אבא כמו בן. מעולם לא הבחנתי כי בנו של המלך דומה לו שתי טיפות מים…" אמרה. "זה לא בנו של המלך," נערה שעמדה לידי התפרצה. "זה הוא אחיו התאום של המלך! לירירם את כה מבולבלת!" הוסיפה. "כנראה זו הסיבה שהתבלבלת מלכתחילה," אמרתי בחיוך מבין לנערה – ששמה נגלה בפני, לירירם. "הו כן, אני חושבת." אמרה שוב בבלבול. "הנה המלך מתחיל לנאום" אמרתי בזלזול. לירירם הביטה בי ואמרה "הפעם את התבלבלת! הנואם הוא אחיו של המלך", חייכתי לעברה בערמומיות, כמובן שידעתי שאחיו נואם. הבטתי באחיו ולאחר מכן שאלתי את הנערה שעמדה לצידי אם כדאי לי להקשיב לו. היא צחקקה ואמרה שדבריו הם הקדמה לדבריו המעניינים יותר של המלך.
"… וכעת, הרשו לי להציג את מלכנו הנאמן: ביליבי-בם השמיני!" אחיו צעק וקולות הערצה נשמעו מעבר הקהל. "עכשיו תורו של המלך!" אמרה לירירם בהתרגשות.
המלך שיישב על כס מלוכה מפואר במיוחד, נעמד והתקדם לכיוון מעקה המרפסת הרחבה. הוא נופף בידו לעברנו ולירירם ישר נופפה בחזרה, יחד עם רבים אחרים שנופפו לו.
"יש לי הודעה חשובה למסור לכם! הודעה שחייבת להימסר ישירות מפי" אמר בכריזמטיות. "המצב הכלכלי שלנו" המשיך, "כלומר, המצב המדיני שלנו" תיקן וקמט הופיע על מצחו, "המצב המדיני שלנו… נהדר!" אמר והתחיל לצחקק במבוכה, נראה כי שכח מה רצה להגיד. "אולם!" הוא עצר, "קרה מקרה מצער בבית המלוכה." המשיך, מנסה לחזור לנימה רצינית. קולות תמיהה נשמעו בקהל. 'מה קרה?!' אמר אחד. 'האם ייתכן שהמלך נשדד?' זעק אחר בנימה עוקצנית. לירירם ישרה את מבטה אל אותו אדם והוא קפא במקומו. באותו הרגע הבנתי שלירירם היא אחת מתומכות המלך. "שני השרים, ליפידידם וליבינינם, החליטו לפגוע בי, להעליב אותי ולהשפיל אותי מול כל העם. כמובן שמלך כמוני עצר זאת בהקדם. שניהם פגעו בכבודי רק מרצונם העז ולכן אני אפגע בכבודם! החלטתי להודיע כי ליפידידם וליבינינם גורשו מחצר המלוכה!" אמר בקול רם. "אני המלך הטוב ביותר שכהן אי פעם! כלכם חייבים להעריץ אותי! לא תמצאו מלך טוב יותר ממני" אמר ולאחר כמה רגעים חרטה נכרה בעיניו. אני מניחה שהוא הבין שהגזים. "ליפידינם וליבינידם" אמר בקול רם, "אני מתכוון, ליפידידם וליבנינם, החליטו לפגוע במעמדי כמלך בדרכים מלוכלכות במיוחד!" אמר.
לירירם הסתובבה לכיווני ולחשה "שמעתי שמועות, שליבינינם צלמה תמונות עירום של המלך! היא וליפידידם החליטו לתלות את התמונות בכל רחבי הממלכה ובכך להשפיל אותו. כמה נורא!" אמרה. למען האמת, שדבריה הצחיקו אותי מאוד. לא אהבתי את המלך, ולרוב לא הייתי באה להקשיב לו כאשר נאם. אך הפעם זו הייתה חובה לכל אזרח בעם להגיע ולהקשיב לנאומו של המלך. אהבתי את ליבינינם, פגשתי אותה כאשר רכשתי ירקות אצל הירקן. היא גם הייתה שם משום מה. שמעתי אותה מדברת עם ילד קטן שעמד לצידה, היא אמרה לו לבחור פרי כלשהו מבין המבחר הגדול ואם הוא רוצה שניים או שלושה הוא יכול להביא. הילד נראה אסיר תודה. הנחתי שהוא אחד מהילדים העניים בסביבה. אחד מתוך מאות האלפים ילדים רעבים.
המלך הוסיף להתבכיין על האופן שבו ליפידידם וליבינינם פגעו בכבודו. לי כמובן כבר לא היה אכפת. הבחנתי באחיו של המלך, שישב על כסא מאחור. מבטו היה מלא בזדון. תהיתי אם נאום המלך היה רעיון שלו… כנראה שכן.
רציתי לחזור לביתי, שנמצא רחוק מארמון המלוכה. לא רציתי להקשיב לקולו המתבכיין של המלך. רציתי רק לחזור הביתה. ואולי למצוא בדרך מלך אחר.
תגובות (9)
אוקיי אז ככה. את הפסקה הראשונה לא אהבתי משום מה. זה היה מבולבל ומבלבל מי זה מי מה זה מה ולא דווקא במובן המבלבל שרצית. אני חושבת שצריך לעבןר עז זה מעט. מי שקורא את זה לא נכנס לאווירה לא מקבל אספוזיציה לא מתחיל לקלוט קצת את הדמויות או את השוני או הדמיון בניהן ולא ממש מבין את הסיטואציה ואם הן חשובות או בקהל עניות או חברות או מין או כלום. מה שכן התיאורים היו נחמדים וזורמים היה נעים לדמיין. גם לא מובן טם זה אומר שעוזרו המלך מעניין או לא. אני חושבת שאם זה לא היה ככ ארוך הייתה לך יותר אנרגיה לעבור על כל זה יותר מנקודת מבט אחרת ומעט לתקן לקרת העיניים שלנו.
הקטע אחר כך אהבתי אבל אני חושבת שיש לו פי אלף יותר פוטנציאל. לדמה את המלך לשמן או אדום או שהוא מחייך לעצמו או מלטף לעצמו את היד או צוחק בקול רם מהבדיחות שלו. ואז תפנית של מאה שמונים מצביע בגסות ומאשים אותם בבגידה, מרים את קולו ועיניו נעשות עויינות כאילו כבודו נפגע. ואז אפילו להקצין ולומר שלא יהיו להם יותר שאים כי מי צריך שרים כשיש מלך ככ מושלם שאל דרך המלך רק מלך יכול להגיע (הרי הפואנטה זה איך פגיעה בכבוד של דמות ציבוריץ גןאמת לו להתנהג בילדותיות ולעשות לא מה שטוב תמיד לעם).
הפסקה לאחר מכן הבנתי הרבה יותר את האופי של הדמות שמדברת וזה היה משהו שחיבבתי ואהבתי והזדהיתי. זה היה טוב. לגבי התיאןר של הילד העני הזכיר לי מאלדין. היה אפשר לתאר את זה קצת יותר טוב. אל תתארי כאילו ממילותיו של הדובר אלה ממילותיו של המספר כי המספר מספר מה הדובר רואה ולא להפך. כי הדובר יש לו אופי ובאופי שלו מה שהוא יגיד על זה זה לא מורחב מאןד ושונה מהמציאות שאת רוצה להעביר אז למען האווירה הזו תשתמשי ברול המספר לתאר את הכל בדיוק יפהפה ושהדובר מביט ורק אז מה הוא חושב ומסיק מזה.
השתי שורות האחרונות פשוט מעולות. ממש ממש ממש באמת באמת באמת. שידרגו את הקטע ברמות.
מקווה שעזרתי או נתתי לפחות חומר לחשוב! (:
אגב …
אני חושבת שביבי הבין שהסיכוי הכי טוב שלו להיבחר זה לפרק את הממשלה בהאשמות האלה. הוא הכל טקטיקה בעיניי וחוכמה, אני לא חושבת שהוא יכול להרשות ליצמו באמת ובתמים להתנהג בילדותיות וגחמות בלבד. בעסק הזה אני לא סומכת על אף אחד כי מי שמצליח להגיע לראש בדרך כלל מכורח המתיאות נאלץ לעשות דברים שלא יעשו, לעוות מעט את דברים, להיוץ דיפלומט ולומר מה שאחרים רוצים לשמוע. אז באמת לא הייתי מתרגשת מזה פוליטיקה. אם הןא לא יאמר מה שרוצים לשמוע הלך עליו.
היי אוליב! תודה שהתייחסת לסיפור.
טוב נתחיל :)
בנוגע לפסקה הראשונה – אני מבינה לגמרי. למען האמת, הסיפור התחיל כ"נאומו של המלך המבולבל" ורציתי שהסיפור יתרחש בממלכה מבולבלת במיוחד, אך כפי שקורה לי הרבה, ברגע שאני מתחילה לכתוב, צץ לו רעיון טוב יותר ואני ממשיכה איתו. לצערי, אני עצלנית מידי כדי לתקן. ולכן השארתי את כל הבלבול ההזוי שהיה בהתחלה.
אני שמחה שאת ההמשך דווקא אהבת, ואכן יכולתי להוסיף ולהקצין. אולי בעתיד אעשה זאת בקובץ אחר. חייבת לציין שאף פעם לא ראיתי אלאדין (!)
לא הבנתי למה התכוונת כשהזכרת את :הדובר והמספר" (על מה את מדברת? :0 )
אני שמחה ששתי השורות האחרונות שיפרו את הקטע (הידד! משהו טוב ממה שכתבתי!)
מבחינת פוליטיקה, לצערי אני לא מפסיקה להתעסק בעניין. מאוד אכפת לי מהמצב השרוי במדינה, ואני מאוד לא אוהבת את ביבי. אני לא אכנס לדעה הפוליטית שלי (למרות שאני מאמינה שכבר הבנת… קצת זעקתי אותה כאשר כתבתי את הקטע). אני מקווה שהוא לא ייבחר שוב. צריך למצוא מישהו אחר ;)
שוב תודה רבה שהתייחסת!
אני חושבת שהרעיון הראשוני שלך הוא גאוני. וכן רואים שאין לך ממש כוח זה בסדר גם אני ככה בהרבה דברים… לפעמיפ כיף להוציא מה שיש בפעם הראשונה וכל ניסיון נוסף לתקן מרגיש כבר מאוס אז כבר עוזבים כי אין כוח…
והמספר אומר "זה היה אדום וגדול בעל רעפים קטנים בצבעי השלכת" כשהדובר אומר "זה נראה אדום אבל לא ממש שמתי לב כי לא התעניינתי". נגיד… את מבינה? לכל אחד אופי שונה. ולפעמים אם הדובר הןא אופי של פאקצה אז היא תגיד "יאללה איזה בובי זה נראה" ואז המספר הןא אולי ציני ויגיד 'אמרה על הבובה המעוררת חלחלה בצד ימין של המדף". מקווה שעשיתי איזשהו היגיון חח
וכן אני מבינה אותך… אבל נראה לי מה שטוב בביבי זה שהוא לפחות חכם- תכונה נדרשת לראש ממשלה. כי אם כולם כבר הולכים לפי אינטרסים ומשקרים (דרישות להצלחה במקצוע מה לעשות אי אפשר לומר במסיבת עיתונאים את כל האמת וצריך להיזהר בלשון שלך עד שהיא הופכת ךחלקלקה ומיומנת כבר) אז לפחות עדיף להיות חכם ולעשות דברים בחוכמה. לא כמו לפיד המסכן… כולם כבר תופסיפ ממנו אהבל… הוא גם לא עשה מה שהבטיח וגם עשה דבריםמפא חכמים נגד הקהל של הבוחרים שלו (למה פעזאזל…. פשוט לא חכם בעליל)… למרות שאני מחבבת אותו יודעת? וכשחושבים על זה- ליבני עדיפה? לא יודעת. ומרץ אולי נראים לי אידיאולוגים אבל הדעות שלהם יכולות להיגמר באסון בייחוד כל העניין עם המקלט לפליטים…
אוך נו, מתסכל ביותר. לפעמים בא לי שיגיע המשיח והוא מצטייר לי כאחד אמין ישר וחכם שאיכשהו הצליח להגיע למעלה בפוליטיקה ולעשות הכם כמו שצריך ונוכל לסמוך עליו. כי עד עכשיו לא ממש עשו דברים קיצוניים בגלל פחד מהאום ופחד מהערבים, אז נתקעים באותו מצב. לאף אחד אין אומץ כי כל פיתרון שנבחר התוצאות יהיו מלאות בחסרונות וזה יהיה על כתפיו. קשה, קשה.. זה מצב בלי תשובה ואני מרגישה שאין לי את הידע לקבוע איזו מהן הכי פחות הרסנית ומסוכנת. לא לי ולא לאף אחד אחר אולי היכולת.. אני לפעמים מאמינה שהדעה הפוליטית שלך בעצם משקפת איך אתה פותר את הבעיות האישיות שלך בחיים והשקפת עולם ולא דווקא מה נכון ומה לא.
לא שאני מאמינה במשיח. זו סתם מטאפורה. מצטייר לי אגב כילד בן שמונה מהפריפריה שכחתי להוסיף חחח
אוקי הבנתי על מה את מדברת!
בנוגע לביבי ושאר הירקות,
אולי ביבי "חכם", אך תם זמנו כראש ממשלה. צריך אדם אחר, שיהיה חכם, ליברלי, בעל דעות ברורות, שיאזן בין השמאל והימין, ושלא יחשוב אפילו על להבדיל אוכלוסייה שלמה (!) בארץ.
הרבה סבורים כי אין תחליף לביבי. כמובן, לדעתי זו דעה שגויה לחלוטין. אי אפשר להגיד שאין לביבי תחליף אם לא ניסו. לדעתי ליבני יכולה להיות נהדרת, או אפילו הרצוג. לצערי איני יכולה להצביע ולכן אני מסתמכת על אמי ואחותי.
וזהו פחות או יותר.
אהבת את הרעיון הראשוני? מפתיע. לא חשבתי שהוא "גאוני". אולי אני באמת אעשה אותו. אעתיק את הפסקה הראשונה (פחות או יותר) ואמשיך את הכיוון הראשוני. תודה!
הבילבול זה…. זה נהדר. משקף את הבלבול בארץ. את הבלבול שבין התפקיד שלו לרגשות האישיים. את הכאוס. אפשר לעשות ביצוע נהדר. שלחי לי טיוטה אם באלך, אנסה לעזור לך. אפשר לקחת את זה למקומות מצויינים.
ולא יודעת מה זה תם… את אומרת כאילו לתת צאנס לאחרים? בתור שריםנלא התלהבתי מאף אחדת לא נעים להודות אבל אני קצת מאוכזבת. אני מבינה את מי שמרגיש שביבינהוא בחירה בטוחה. ליבני לא הוכיחה את עצמה בעיניי מעולם. לא שאני מתלהבת מביבי כי הוא לא אמין והוא עושה הכל כדי להיבחר. הוא עןשה הרבה את ההפך ממה שהוא אומר שיעשה ודברים שאני גם לא מנש מסכימה איתם. הוא גם די קילקל לנו עם ארצות הברית…
הבנתי, אולי אמשיך עם הרעיון הראשוני.
בנוגע לכל השאר, כבר מאסו עלי הדיבורים על פוליטיקה. לכל אחד אג'נדה משלו. העיקר שנמשיך לכתוב גם אם המצב בארץ מגיע לתהום! ♥ XD
חחח צודקת… כל עוד דמוקרטיה יש ופלורליזם אני מאמינה שיהיה בסדר. כל עוד דברים באים בגלים פעם גל של חילונים פעם ימנים פעם שמאלנים פעם חרידים… אין באמת מה לדאוג ודברים פחות או יותר נשארים מסודרים. מדינות אחרות בעולם במצבים יותר קשים מאיתנו.