!!!!Help me

הי מקורה ^^
בכללי – תכתבי מה שבא לך בלי לשים קצוץ ותקשיבי רק לתגובות בונות. עם הזמן את מפתחת סגנון וקו משלך. את תראי שתקראי סיפורים ישנים שלך תרצי לקבור את עצמך אבל זה חלק מהחוויה חחח
אין לי בעיה לעזור מבחינת עריכה וכו

אמרת גם שיש לך שגיעות כתיב נכון? אל תידאגי זה יעבור עם הזמן,בישביל זה את צריכה לקרא הרבה ספרים

לדעתי את צריכה לזרוק כל מה שעולה לך לראש בנושא מסוים ואחרי שאת חושבת שהכל כבר כתוב פשוט תייפי את זה תסנני מה שאת חושבת שמיותר ותסדרי את זה בסדר הגיוני לטעמך(:

השיטה של אורפז די יעילה, אבל אל תשכחי כמובן שיהיה קשר הגיוני. אם זה קטע עם עלילה לא מוגדרת לגמרי, או סימבוליות רבה, אז לפעמים העובדה שזה לא קשור לגמרי באופן לוגי עוזרת.
האמת, רק כשאורפז אמרה את זה קלטתי שאני משתמשת בזה לפעמים ^^'

חוץ מזה, כמובן להקפיד על ניסוח ברור ולא מסתבך ("רצתי מהר מאוד." למה? אפשר לרוץ לאט? *סיבוכיות יתר!*), פיסוק נכון, מינון תארים נכון, עיקרון (אין טעם לפרט על ורד וצבעיו רק בגלל שהוא נמצא ברקע, וקטע שהוא פשוט על מישהו שקם והולך לבית הספר הוא קצת… חסר פואנטה) והיגיון המתאים לסיפור (אם מישהו עובר ליד גדר ובועט בה בשלווה, רק בשביל שבת השכן תיתקל בו ב'מקרה' ויתפתח רומן, זה לא הגיוני. לעומת זאת, אם בעיטה בגדר היא מקבילה לדפיקה על הדלת או צלצול בפעמון, זה הגיוני. רק כדאי שנהיה מודעים לזה, כמובן). מובן שמקוריות ורעיונות חדשניים תמיד מהווים בונוס ;)

בעניין ההערות: לשים קצוץ, אבל לא יותר. מצד אחת, תקשיבי לביקורות. לפעמים ביקורות נראות מעליבות בהתחלה משום שאת כל כך בטוחה במה שכתבת. אם מחכים כמה דקות, קוראים שוב ובודקים מגלים שאולי יש בזה משהו. גם אם אין, זו לא סיבה אף פעם להיכנס פה לריב עם מישהו (מיצינו את עניין הביקורות לפני הרבה זמן, וכולם פה ישמחו להישאר במצב הזה). מנגד, לא צריך לרוץ אחרי כל הערת סרק, לקחת ברצינות כל אמרה צינית או להלל את המבקרים עד אימה. תחשבי בהיגיון ותהיי חביבה. הרבה מבקרים רואים את הצורה בה הביקורת שלהם עלולה להתפרש רק אחרי כמה זמן.

לפי השם אני מניחה שתכתבי סיפורי מפורסמים. ייתכן וההנחה שלי מוטית בגלל ניסיון קודם ומוטעית לחלוטין, אבל ככה אני מניחה. בדרך כלל או שמכסחים או שמשבחים בלי סוף סיפורים כאלה. אז שוב: היי הגיונית. אל תתלהבי מכל "תמשיכייייייייי" ואל תדוכאי מכל "יש לך בעיות פה ופה".
בהצלחה!

סטינגריי (או סטי בקיצור), שאיכשהוא תמיד מגרד לה הגב כשהיא מדברת לראשונה עם כותב\ת חדש\ה.

נ.ב
לא כותבים " אני יבקש" אלא "אני אבקש".
אני – אעשה
אנחנו – נעשה
אתה – תעשה
את – תעשי
אתם – תעשו
אתן – תעשו
הוא – יעשה
היא – תעשה
הם – יעשו
הן – יעשו

אם – מילת תנאי.
עם – ביחד, בנוסף.
(לא נראה לי שהיו לך טעויות עם "אם" ו"עם", או עם כל אותיות האית"ן, אבל תמיד טוב שיש ;] )