Back from the Ashes פרק 28: יוצא משליטה

-אזהרה-
אני יודעת שיש פה קוראים מתחת לגיל 14 . פרק הזה יש תכנים שיכול להיות שחלקכם ימצאו מיניים . ראו הוזהרתם.

ביום שני שבוע אחריי, ה-22 לפברואר, ריין ואני נהנו מזמן איכות אצלו בבית. ההורים שלו נסעו מחוץ לעיר כדי להגיע לחגיגות יום ההולדת של קרובת משפחה ואנחנו החלטנו לנצל את הבית הריק ולראות כמה סרטים ביחד. ישבנו על מיטתו, נשענים על הקיר, מחובקים מתחת לשמיכה הרכה. בחוץ ירד שלג כבד שכיסה את המדרכה בשכבה עבה. כשנגמר הסרט הראשון ריין קם מהמיטה והכניס את הסרט השני בערימה למכשיר. הוא חזר לשבת לידי בתנוחתו הקודמת כשהתחיל הסרט ונישק את שפתיי. הוא החזיק את פניי בשתי ידיו וליטף את לחיי בעזרת אגודליו. הסרט המשיך להתנגן ברקע אך לשנינו לא היה אכפת שאנחנו מפספסים אותו. אהבתי את הזרמים החשמליים שהמגע שלו העביר בי. הנשיקה נמשכה עד שהגענו למצב בו אני שכבתי על מיטתו והוא מעליי. הוא החזיק את עצמו כך שכובד משקלו לא הפריע לי. הפסקנו את הנשיקה, שנינו מתנשמים אך מחייכים. הוא ליטף את שערותיי באצבעותיו וקירב את פניו אל פניי כך שהאפים שלנו נגעו זה בזה. "אני אוהב אותך" הוא לחש בעיניים עצומות. גם אני עצמתי את עיניי כשלחשתי בחזרה " אני אוהבת אותך". הוא התרחק במיליטרים ספורים, עיניו עדיין עצומות, ונישק אותי שוב. הנשיקה הייתה יותר סוערת הפעם, מלאה באין ספור רגשות. הוא הניח יד אחת על העורף שלי, מצמיד אותי אליו עוד יותר. בעזרת היד השניה הוא הרים את החולצה שלי. לא נלחצתי, היינו כבר במצבים כאלה. הוא הניח את ידו על בטני, ממש מתחת לחזה, עדיין לא מפסיק את הנשיקה. הוא החליק את ידו באיטיות אל החגורה במכנסיי והחל לנשק את קו הלסת, הצאוור , והתקרב במהירות מפחידה אל החזה שלי. "ריין די" מלמלתי אך הוא לא הפסיק לרגע. הוא פתח את החגורה ואת הכפתור במכנסי הג'ינס שלי. הוא הניח יד אחת על מותניי, מתחיל להוריד את המכנס באיטיות. "ריין " לחשתי אבל קולי היה כל כך חלש שהייתי בספק אם הוא שמע משהו. דיברנו על הנושא הזה כבר כמה פעמים והוא ידע שעדיין לא הייתי מוכנה. החלטנו לחכות והוא עשה רשום כאילו הוא מבין אותי. זאת לא תיהיה הפעם הראשונה שלו וחשבתי שהוא מסוגל להתעזר בסבלנות. הוא נישק את בטני כשקראתי " ריין, בבקשה די !". הפעם הוא הפסיק . הוא הרים את ראשו ומבטו פגש בפניי השטופים בדמעות. הוא קם במהירות , לא אומר מילה. הוא התיישב על קצה המיטה , כמה שיותר רחוק ממני, זמן שאני בכיתי. קברתי את פניי בעזרת ידיי ובכיתי בזמן שהוא ישב ושתק. לא ידעתי כמה זמן עבר כשקמתי מהמיטה ויצאתי מחדרו. הוא עדיין שתק, לא מנסה לעצור אותי ולהתנצל.