my life -2

מהפרק הקודם:
~צלצול של הודעה~
’היי‘ מ- ממספר לא מזוהה
”לולה שלחו לי הודעה אין לי מושג מיזה “ אמרתי לה
”דניאל תרגעי תעני מקסימום זה פדופיל
’ היי‘ עניתי לו
’אממ.. את איתי בקבוצה ואת יפה מאוד אז שלחתי לך הודעה‘
’תודה .. איך קוראים לך‘ רשמת בהתעניינות
’אני ….‘

הפרק:
'אני בר.. ואת?'
'אני שלו'
'מאיפה את'
'אשדוד ואתה?'
'באר שבע'
'וואי זה רחוק'
'אל תדאגי אנחנו נפגש'
'בן כמה אתה בכלל?'
'בן 19'
'פאק אני קטנה'
'בת כמה את?'
'14'
'זה מפריע לך?'
'בכלל לא'
והמשכנו לדבר ..
'אני צריכה ללכת '
'טוב נדבר בערב'
'טוב ביי'
'ביי חיים שלי'
אני ולולה היינו בטלפון כל אחת בעיסוקים שלה והצלצול לשיעור כבר נשמע

~נגמר הבצפר כבר ערב השעה 21:40~
~נשמע צלצול של הודעה~
'זוכרת אותי..?'
זה היה בר הלב שלי חייך חיוך רחב כמעט התפוצצתי
'איך אפשר לשכוח'
'מה את עושה?'
'מתחת לשמיכה קר לי..'
'אני יבוא לחמם אותך'
'חח.. תבוא'
'וואי אני מת להיות איתך עכשיו'
'חח..'
אני לא מכוונת להיות חברה של מישהו שהכרתי היום ולא ראיתי אותו אף פעם
אמרתי לו את זה רק כדי שידע שאני לא יהיה קלה להשגה והוא ענה לי 'את עוד תיהי שלי'
זה נשמע קצת פדופילי אבל הוא צדק הלב שלי כבר היה בידו..
השעה הייתה כבר 22:45 כל הזמן הזה העברתי בדיבורים איתו .. קצת זרמתי איתו בדיבורים גסים וכל החרא הזה אבל הבהרתי לו כמה פעמים שאם אנחנו נפגש זה יהיה אחרת והוא
הסכים איתי.. כבר הייתי עייפה אז רשמתי לו 'לילה טוב'
והוא החזיר 'לילה טוב אהובתי אני אוהב אותך'
ברגע הזה השתגעתי לטובה ולרעה מצד הטוב הוא אמר שהוא אוהב אותי זרחתי מצד שני מה אני צריכה לרשום לו טוב נלך על הבסיסי 'גם אני' שלא יחשוב יותר מידי ומהר התנתקתי
סידרתי את הכרית ונרדמתי עם חיוך ענק על הפנים..

#בכל יום בשבוע אני ינסה לרשום פרק .. אבל בימי שני אני לא יצליח כי אני חוזרת הביתה ב-4 עושה שיעורים והולכת לחוג אולי אני יצליח כמה דקות לרשום פרק או חצי ויעשה 2 חלקים מקווה שאתם אוהבות /אוהבים עם יש פה בנים את הסיפור שלי (החיים שלי) הם נראים תמימים אבל עוד מעט מסתבכים עוד כמה פרקים אני ירשום גם מנקודת מבט של לולה #
ביי אוהבת…