אני ואליס בארץ הפלאות

עלה בדעתי,מה אם אגיע לארץ הפלאות הנודעת כל כך.
אתהלך עם אליס באותם שבילים אפלוליים אהפוך לחלק אורגני מן הסיפור עצמו,
אביט בתמיהה עצומה בארנב שמאחר,שמביט בשעונו וממשיך בריצה מהירה קדימה,
נצלול לאותה מחילה נזדעזע ונוריק מרוב בחילה, אני והיא.
נתלבט בין הדלתות נלגום שטויות ונתכווץ, וודאי אשתגע וודאי אתפוצץ.
הזחל המעשן ברוב חוכמתו יציע לנו פטריות עם פתרונות ואנחנו נאכל,
מסיבות תה נשמע מפתה עם כובען מטורף שתקוע בזמן,
אני ואליס מתכווצים וגדלים משתנים כל הזמן,
נעבור במסדרון ונגיע אל גן, גנה של מלכת הלבבות.
רצחנית ובוגדנית צווחת לכל עבר אני ואליס שנינו חמורי סבר,
היא תדרוש את ראשינו ונצחק עליה, נצחק ונתעורר.
כעת יש צבעים חדשים ברקיע, לא בטוח הם מסמנים,
לא בטוח שאני רוצה לדעת,אני גדל ומתכווץ הכול מט הכול זה כמעט
ואני נוצץ.אני מרקיע שחקים ונשרט מעצים בדרכי למעלה,
לשבת על העננים שמורידים גשם,להסתכל על שמיים שלא מזוהמים,
לכתוב בלי לפחד מהמילים,לצלול אל תוך המחילה
להתמודד עם מה שהיא מביאה עלינו,כי אלו אנחנו הם שרצו לדעת את האמת,
אין טעם בלכסות את העיניים כי זה עכשיו מציאות עכשיו זה הזדהות.
אל נבכי המוח חתירה ברצון ובכוח לראות את הכול כמו לחוות אותו מחדש
כאב אחר כאב ומאושר אחד למשנהו,בארץ שכולה סובלת מחוסר של היגיון
ארץ שאין בה שקט אין בה שוויון,
אליס מפותלת בחושך היערות כשחתול מחייך אליה בחיוך רחב,
וזה לא נראה מוזר בארץ שכזאת, שגבעה תהפוך להר, מתוק למר.
וכבר לא בטוח אם אנחנו מחפשים את הדרך לשוב בחזרה,
גם כשהאבק מתפזר וההתרגשות פותחת, אבל עדיין טוב יותר,
משום שזה דבר חדש שייקח זמן להתרגל אליו לגמרי,כמו שהתרגלנו אל העולם שלנו,
שהוא כבר צפוי מדי,וארץ הפלאות שלנו הישנה כבר נגמרו לה הקסמים,
לא שובה אותנו ולא מדהימה אותנו,חבל. או שזו היא או שאלה אנחנו,
כבר רגילים כל כך האחד לשני שמשעמם לנו
אפילו אם נזרק אל תוך אלף מעשיות,והשעות יעופו כמחפשות להגיע מהר אל מקום לא ידוע,כמו הארנב שמאחר לו.
חישוקים באוזניים ועל הידיים מצליפים זה בזה
כשאנו נסים על נפשנו ממלכת הלבבות והיא משסה בנו את כל כוחה,
כי צריך ריגושים צריך מרדפים. ואנחנו מחייכים בדרכנו אל המחסה אל המגדל המתנשא אל על ומבקשים שוב לצמוח להיות גדולים בעיקר מהחיים,
נמחץ את האויבים ונהיה גיבורים כמו שתמיד רצינו ולא יכולנו להיות.
מפוסלים ברחבי תבל וכולם מכירים,בכל עיתון שיש ובכל הערוצים
ויש לנו עדת מעריצים,כי אנחנו רוצים להיות ידועים ונודעים
רוצים להיות אהובים.
בארץ של פלאות בה מתגשם כל מה שיכולנו להיות,ארץ של שקר של כזב ושל חלומות.