מטפורות מעוכות
מסתכל עלייך,לומד את פנייך
ולא מצליח לתאר אותך
כל המטפורות המעוכות שלי,עלייך
מה אני מרגיש,כמה אני רגיש אלייך
וזה מטופש לחשוב על שאני קרוב
כמה מצער שאני חייב לעזוב
ומה תאמרי אם אשאר
תסתכלי ותראי שאני כאן
בונה לנו מקום,יוצר לנו זמן
אין אמצע אין כמעט ושנינו צוחקים
יושבים על ספה ישנה מחובקים
לשיר אין פזמון,אין בתים
זה בו כוונות טובות וחרוזים
אני טוב בלדבר,טובים עם מילים
אז חשבתי להפעיל כמה קסמים
ולנסות לכתוב את הביחד שלנו
מכתב של איש נוצה שכזה,מחושב
וזה הולך ומתעמעם עכשיו
כשנגמרות לי המחשבות
על מה זה יכול עוד להיות
לא בטוח שלא יודע שלא מבין
אבל הכול עוד עובד,הכול תקין
נפגש בסיבוב של הגלגל שיגיע
או לגמרי במקרה,תמיד טוב להפתיע
עד אז,שלך במילים שלך בשירים ושלך גם ככה סתם
ההוא עם הנוצה..
תגובות (3)
וואו איזה מוכשר!
כתיבה יפה, אהבתי, נהינתי לקרוא
שבוע טווב :)
בשביל מי..?
אני לא מבינה..
ואולי כי זה פשוט לא מדבר אליי, לא חלק מהעולם שלי, לא חלק מהתפיסה שלי, וזה הכל מאוד אישי.
הכתיבה שלך מעולה, אבל את זה אתה כבר יודע.
בלי שמות..ככה זה.
המכתב הזה נכתב למישהי שהייתי "איש הנוצה" שלה..
זה סיפור ארוך, ובקטע הבא שאני אפרסם תביני גם שזה נגמר..ובכלל, נגמר לפני כמה שנים..אבל עדיין.