אהבתו האבודה של אופיר-חלק ב'

"כן,אני רוצה עוד מלפני 5 שנים. מאז ראיתי אותך לראשונה."
עמית אמרה:"בוא לחצר האחורית שם נוכל להכיר טוב יותר אחד את השני."
"בסדר."אמר אופיר והלכו לחצר האחורית.
דיברו ודיברו עמית ואופיר,ולבסוף שאלה אותו עמית:"אתה רוצה לישון אצלי?".
אמר אופיר:"את יודעת עמית,אני אשמח לישון פה."
עמית אמרה לאביה שהיא חושבת שהוא האחד שהיא רוצה להתחתן איתו ואביה שמח והרשה לאופיר לישון אצלם.
"אתה בא?"שאלה עמית את אופיר.
"כן." אמר אופיר ועלה איתה לחדרה.
"איפה אתה רוצה לישון היום?בחדר נפרד או איתי?" שאלה עמית את אופיר.
אופיר אמר:"עד שנכיר טוב נישן בחדרים נפרדים כיוון שעכשיו נפגשנו."
"בסדר" אמרה עמית והורתה לאביה לסדר לאופיר חדר צמוד לשלה שביניהם מפרידה דלת.
בבוקר המחר התעוררה עמית כשלפניה אופיר עם זר פרחים.
"בוקר טוב" אמר אופיר.
"בוקר טוב" אמרה עמית והסמיקה.
"את יפה כשאת ישנה" אמר אופיר.
"תודה" אמרה עמית.
אתה יכול לחכות לי רק 5 דקות מחוץ לחדר,אני פשוט הייתי רוצה להחליף בגדים ולדבר איתך" אמרה עמית.
"ברור" אמר אופיר ויצא מחדרה.
כעבור 5 דקות יצאה עמית לבושה בשמלה פרחונית,עם זר לראשה ונעליים לבנות.
"נרד לארוחת הבוקר?" שאל אופיר.
"כן,נרד" אמרה עמית.
כעבור שעה הלכו אופיר ועמית לשדה הפרחים הקרוב וקטפו פרחים שתואמים לשמלתה של עמית.
לאחר 4 שעות בשדה הפרחים הלכו השניים לפיקניק בחצר ליד העץ.
צחקו ושבעו השניים ולקראת הערב חזרו לביתה של עמית.

כעבור 6 חודשים הציע אופיר נישואין לעמית לפני הוריה.
תשובתה של עמית תינתן בפרק הבא…