למה דווקא הוא ? פרק 15

נכנסתי הביתה והתיישבתי על הספה, הייתי לבד בבית. בן כבר חזר לבסיס היום לצערי הרב.
נשכבתי על הספה והסתכלתי על התקרה.
חשבתי על היום הנוראי שהיה לי היום ועל זה שאני תקועה היום בבית יום שלם, הגיעה משהי חדשה לעבודה ככה שיצא שיש לי ימי חופש עכשיו למרות שלא רציתי.
העברתי את הזמן ועשיתי קצת שיעורי בית, לא רציתי שגיא יחזור הביתה. כי ידעתי שזה הולך להיות מביך.
הדלת של הבית נטרקה והבנתי שגיא הגיע. יצאתי מהחדר והלכתי אליו.
“היי” אמרתי.
“היי” הוא אמר והלך למטבח.
“אכלת משהו?” הוא שאל.
הנדתי בראשי לשלילה.
עמדתי לידו בשקט. “גיא אתה יודע שזה ממש לא נכון, נכון?” שאלתי כדי לדעת מה הוא באמת חושב על כל העניין הזה.
הוא הסתכל עליי. “תראי אני גבר מושך בסך הכל” הוא צחק.
“דביל” אמרתי ואפילו צחקתי טיפה.
“ברור שלא ליאן, צריך להיות ממש דפוק בשביל לחשוב ככה”.
“יופי” אמרתי.
“אז תגיד לחברה שלך שתפסיק להמציא עליי שקרים” אמרתי והתיישבתי.
“חברה שלי?. לפי מה שהבנתי זאת חברה שלך..” הוא אמר.
“מה?” הרמתי גבה.
“למה שמאיה תעשה את זה?”.
“אין לי מושג זה מה ששמעתי”.
“טוב אני רעב אני מזמין פיצה”.
“נשאר אוכל מאתמול..” אמרתי, וחשבתי על מה שהוא אמר.
האמת זה יכול להיות הגיוני.
“אהה כן כמה חברה באים אליי” הוא אמר ברגע שהוא סיים לדבר עם הפיצרייה.
“דווקא ביום שאני נמצאת בבית” מלמלתי לעצמי.
“ככה יצא. אולי תצטרפי אלינו” הוא צחק.
“ממש” אמרתי והלכתי בחזרה לחדר שלי, התיישבתי על המיטה שלי. אין מצב שמאיה עשתה את זה.
מה זה בדיוק נותן לה?. נקמה על זה שגיא לא רוצה אותה?. באמת שלא הצלחתי להבין.
'אתן באות אליי היום.' ניר שלח לנו הודעה בקבוצה שלנו.
'אין לי חשק..' כתבתי.
אבל במחשבה שנייה אני ממש לא רוצה להישאר פה עם כל החברים של גיא.
'קבל ביטול.. מצידי אני באה עכשיו' הקלדתי במהירות.
'חחח תבואו לקראת 4' הוא אמר.
התלבשתי לבגדי בית ושמעתי את הדלת נטרקת כמה פעמים. הבנתי שהחברים של גיא כבר הגיעו, אוח אין לי כוח אליהם.
נשארתי בחדר שלי עד השעה ארבע וכשלא הייתה לי ברירה יצאתי מהחדר.

עברתי דרך הסלון וכולם שמו לב אליי.
“לאן?” גיא שאל.
“לניר.. לא שזה עניינך” אמרתי.
“מי זה ניר?” מישהו שאל, האמת שלא זכרתי את שמו.
“נו הגיי הזה שאיתנו בכיתה” גיא צחק.
“אהה ניר” הוא צחק ולקח ביס מהפיצה שלו.
“תיזהר שלא תיחנק” אמרתי לו ונעלתי את נעליי.
“תודה על הדאגה” הוא ענה לי.
“נו אז מה שלום ההתאהבות בגיא?” לירן שאל.
גיא נעץ בו את עיניו. “אחי” הוא אמר.
לירן צחק.
לא התייחסתי אליהם. “אתה מאמין לשטות הזאת?” הבחור ממקודם שאל.
“לך תדע. הכל יכול להיות עם המוזרה הזאת” לירן המשיך.
“תפסיק” גיא אמר לו.
היו עוד שני חברה שלא אמרו כלום הם פשוט צחקו מהסיטואציה.
“טוב אין לי חשק לשמוע את זה עכשיו”.
“רגע אולי תספרי לנו עוד קצת החלומות שלך?” לירן המשיך.
“לירן אם אתה לא מפסיק עכשיו אני נשבע לך..” גיא אמר.
“צוחקים תירגע” לירן ישר אמר. לבסוף יצאתי מהבית ברבע שעה איחור, ניר יהרוג אותי הוא שונא איחורים ובצדק.
הלכתי אליו כי הוא גר ממש קרוב אליי וכשהגתי לביתו נקשתי בדלת. היה לו בית גדול עם שתי קומות אז אני ומאיה תמיד אהבנו להיות אצלו.
“סוף סוף" הוא אמר ונתן לי להיכנס, מאיה כבר הייתה שם.
“היי" אמרתי לה והתיישבתי על הספה לידה.
“טוב בבקשה מספיק עם הריבים שלכן" ניר התיישב על הרצפה מולנו.
“אנחנו לא בריב מה אני ילדה בת שלוש" אמרתי.
“את מתנהגת כמו אחת כזאת" הוא אמר.
“אני?. אני זאת שפרסמתי סרטון של חברה שלי פשוט" מלמלתי והזזתי את הרגל בעצבנות.
“אולי תפסיקי להזכיר את זה? אני גם ככה מרגישה חרא" מאיה אמרה.
“בצדק" אמרתי.
“אוקי.. ובנימה זאת מה אתן אומרות ביום שישי לצאת למועדון?” ניר שאל.
הסתכלתי עליו והשתדלתי לא להתפוצץ מצחוק. “אתה רציני?”.
הוא הנהן. “אתה יודע שאני שונאת".
“אף פעם לא היית. אני ומאיה היינו פעם וזה דווקא ממש כיף".
“מה כיף בלרקוד במקום סגור בזמן שדבוקים אלייך מלא אנשים שיכורים?”.
“תאמיני לי".
“רגע מה נלך רק שלושתינו?” מאיה שאלה.
“כן. אנחנו לא מספיקים טובים לך?” הוא שאל וצחק.
“ברור שכן" היא צחקה.
“סתם האמת שבן דוד שלי וחברים שלו יהיו שם אז אולי נתקל בהם".
“למה אתם כל כך בטוחים שאני באה?” שאלתי.
“כי אנחנו נמשוך אותך מהאוזן" הוא צחק, צחקתי גם אני.
“יאללה נו זה ישחרר אותך טיפה. היה לך יום נוראי היום, ואני חושב שגם כל השבוע יהיה לך מחורבן" הוא אמר.
“תודה" אמרתי לו.
“בכיף" הוא אמר וקם.
הוא הלך למטבח וחזר עם שלוש בקבוקי בירה.
מאיה לקחה אחת והתחילה לשתות, וכך גם ניר. אני אישית שנאתי את כל המשקאות האלכוהוליים האלה. למרות ששוב פעם אף פעם לא באמת טעמתי.
“ליאן" הוא אמר ונתן לי את הבקבוק.
“אני לא אוהבת" אמרתי.
“באסה לך" הוא אמר והמשיך לשתות את שלו.
“ממתי חברים שלי הפכו להיות אלכוהוליסטיים?” שאלתי וצחקתי.
“מה את רוצה שנהיה מעפנים כמוך?” מאיה שאלה.
הסתכלתי עליה, אני ידעתי שהיא צחקה. אבל לא היה לי כוח אליה בכלל, היא עיצבנה אותי ממש במשך כל היום הזה.
“לא את, מאוהבת באח שלי למרות שאת יודעת שאין לך שום סיכוי" אמרתי.
היא הסתכלה עליי.
“תודה לך" היא אמרה והניחה את הבירה שלה על השולחן.
“ביי ניר היה כיף" היא אמרה ויצאה מהבית.
“יופי ליאן" ניר קם מהרצפה והתיישב לידי על הספה.
“היא עיצבנה אותי היום" אמרתי.
“אני יודע" הוא חיבק אותי. זה הרגיש לי מוזר, הוא אף פעם לא חיבק אותי.
“למה אני בסוף יוצאת הרעה בסיפור הזה אוף".
“את לא יוצאת רעה, אין לך מושג כמה צעקתי עליה היום על מה שהיא עשתה".
“לא בא לי לריב איתה בגלל השטות הזאת" אמרתי.
“אז אל תריבי נו תפסיקו להיות תינוקות" הוא אמר.
“צודק" אמרתי.