פרישה מכתיבת הסיפור
שלום לכם קוראים שלי,
לצערי מהפרקים האחרונים של הסיפור, "כבוד השר" הרגשתי ירידה משמעותית בקוראים שלי. ככה זה הרגיש עם הפרק הראשון של הסיפור ההמשך, "ערי השלווה".
לצערי אין לי מוטיבציה לפרסם סיפור פה שאני מרגיש שאני כותב לעצמי או לעוד בן אדם וחצי,
ולכן כמו שאומרים, החלטתי לפרוש "בשיא" לפני שהמצב באמת יהיה ככה.
אני רוצה להגיד תודה למי שקרא את הסיפור שלי בחודש האחרון כאן,
היה לי כיף לכתוב סיפור פנטזיה עם טיפה של נגיעות מיניות, להציג את הצד האחר של הישראלים פה, בעיני הצד היפה של הישראלים, שלצערי הרב הם במיעוט במדינה.
היה חשוב לי להראות איך לפי דעתי הגזענות וההומופוביה בישראל יגדלו עם השנים הבאות, ולכן היה חשוב לי להקצין את הכל בסיפור אחד.
תודה לכם על זה שקראתם,
הייתי שמח לתקצר לכם את הסוף של "ערי השלווה", אבל אני כותב אותו באותו זמן שאינ מפרסם אותו כאן, ולכן אין לו באמת סוף חד משמעי.
אולי באחד הימים ארגיש לנכון להמשיך אותו.
תודה רבה,
תגובות (2)
בפרק הראשון של ערי השלווה יש 114 צפיות. אני מצטערת שהפסקתי להגיב לסיפוריך, מעכשיו אעשה זאת באופן קבוע כדי לגרום לך להרגיש יותר רצוי. (למרות שלפי דעתי את אחד מהכותבים הכי טובים פה באתר, ואין לך שום סיבה להרגיש שלא עוקבים אחרי הסיפור שלך.)
אני חייבת לציין שחוץ ממני אני בטוחה שהמון קוראים נהנים מסיפורים שלך, ויהיה נורא חבל להפסיד כותב כל כך מוכשר.
בבקשה אל 'תפרוש בשיא', אני מאוד נהנית מהסיפורים שלך ויהיה לי מאוד עצוב (ומעצבן) להשאיר כך במתח.
היי לך, כבוד השר ^^
בעיתוי מאוד משעשע, בדיוק היום חברה שלי הכירה לי את הסיפור שלך, ושתינו נתקלנו בהודעה המצערת וזכיתי לצפות באבל משעשע במיוחד.
למרות שהסיפור שלך נקטע בטרם עת, מצאתי לנכון – לאחר קריאת הפרק הראשון – לעשות מרתון של כל הפרקים ברצף. ואולי זה כבר לא משמעותי, אבל אני חושבת שמאחר שאתה אדם שתגובות כל כך חשובות לו, ושאני אדם שכל כך חשוב לו לדבר, אז החלטתי לפתוח משתמש ולומר לך כמה דברים;
דבר ראשון, ח"ח לך על הרעיון המבריק. אהבתי את החשיבה הכללית שלך. חשבתי שפיספסת כמה דברים פה ושם (כמו אלוהים), אבל בכללי, אני חושבת שהרעיון היה מדהים.
בתור אחת שאף פעם לא הייתה בטוחה במיניות שלה, הנגיעות בנוגע להומואים ולסביות היו מרתקות וחשובות. אהבתי את העובדה שהגיבור לא סטרייט, אהבתי את זה שהוא עושה דברים לא מוסריים, שהוא בוגד, שהוא נשבר. זה היה חזק ואמיתי לחלוטין.
אולי הייתי אומרת לך לא לפרוש, אבל אני לא חושבת שממקומי לומר את זה. אני חושבת שרציתי בכללי להבהיר בתגובה שהיה לך קהל לא קטן, שהתרחב כל הזמן. לידיעתי, חברה שלי לא הגיבה פה אפילו פעם אחת. יש אנשים שמעריצים בשקט. אני בטוחה שאחרי הכתיבה של המחשבות שלך אנשים יגיבו יותר, שוב, לא ממקומי להעיר, אבל, יש הרגשה מסוימת שלא נתת הזדמנות לאנשים להראות כמה הם אוהבים את הסיפור הזה. הייתי באתר הזה בעבר, ואני חייבת לומר שללא ספק, אתה אחד מהכותבים המוכשרים בו, ואני מאמינה שחבל שאתה נותן לסיפור כל כך מקסים ליפול בין הכיסאות, ללא סוף.
אחרי הכל זאת החלטה שלך, אבל אני – ועוד כל כך הרבה משתמשים – נשמח אם תשקול אותה בשנית :)
נ.ב
ואני מצטערת על המגילה.