מושקוביץ
כל מי שראה אותו לא יכול היה להתעלם מגובהו ואין ספק שהקלישאה "כל העיניים הופנו לעברו כאשר נכנס לחדר" הייתה מדויקת עבורו . ככה זה כשאתה מתנשא לגובה של מטר תשעים עם רעמה ג'ינג'ית ועיניים בצבע ירקן זוהר . הבעיה הייתה שבתוך הגוף החטוב והשרירי הסתתרה נשמה ביישנית ועדינה שהייתה נותנת הכל על מנת להיות לא כל כך בולט . יש שיומרו שחוסר ההתאמה הזה היה סוד קסמו . אותו מבט מתחבא והחיוך המבויש והיכולת המופלאה של פניו להפוך בשניות לאדום בוהק הם שהמיסו את לבבות הנשים אך הוא ? הוא לא ידע זאת .
ועכשיו שנכנס בשערי המחלקה כל המבטים שוב הופנו עליו , והם היו כמו סיכות בבשרו. מושקוביץ לקח נשימה עמוקה יישר את חלוק המעבדה הלבן שלו וצעד פנימה מעמיד פנים שהוא רואה ואינו נראה, כפי שהיה עושה פעמים רבות בתור ילד . הוא חצה את המסדרון בכמה פסיעות גדולות כשנעלי הזמש החומות שלו מובילות את הדרך ונכנס לחדר הכוננות , הוא ניגש לפינת הקפה והכין לעצמו בכל בוקר כוס תה חם עם חלב ולקח מכיסו עוגייה ארוזה בנייר בדיוק כמו בכל בוקר . עכשיו הוא בטוח פה הוא לבד חשב לעצמו תוך שהוא מבריש את מכנסי הקורדרוי הירוקים שלו .
"דר' מושקוביץ , אתה נראה מהודר ביותר עם עניבת הפרפר האדומה שלך והסוודר המשובץ " הוא שמע מאחוריו את קולה של לילך האחות המתולתלת החייכנית המתוקה המצחיקה ." איך כייף אנחנו עובדים היום ביחד יהיה לנו יום נהדר , אני בטוחה בזה " היא חייכה עליו את חיוכה המושלם והוא הוא בשנייה קיבל את הצבע של עניבת הפרפר .
תגובות (0)