הולכת לבד .

ילדה הולכת על חבל דק ,
עוד רגע ותיפול .
ואין איתה אף אחד ,
היא לבד .

ילדה הולכת על חבל דק ,
וסוף סוף חושבת על העבר .
חושבת על משפחתה , מפנה זמן .
ילדה הולכת על חבל דק ,
בלי לדעת לאן .

ילדה הולכת על חבל דק ,
ואין לה עוד מילים .
אפילו מילים אחרונות ,
היא לא מצליחה להוציא .
יש לה כוח ,
אבל היא שומרת אותו בלב .
יום אחד תשתמש בו –
אם תצליח להנצל .

ילדה קטנה שיודעת הרבה ,
הולכת על חבל דק .
לא רוצה לדעת מה יהיה ,
רוצה רק לסיים ודי .
ילדה מנוסה שחוותה משברים ,
מתגרה במוות .
ילדה שלא אכפת לה מאחרים ,
תלויה בין טוב לרע .

ואף אחד לא מסתכל ,
לאף אחד לא אכפת .
ואף אחד לא עוזר ,
לילדה הקטנה בכלל .
והיא ממשיכה ללכת , רק עוד קצת .
לבסוף היא מגיעה , אל סוף החבל הדק .

הכל סביבה שחור , והיא מבינה .
היא הגיעה אל הסוף , אל הים של השממה .
היא מתיישבת ומתמסרת למגע .
היא מתה בשמחה , שגמרה את מה שרצתה .
היא מבינה שזה המוות ,
ושהיא סיימה את חלקה .
היא מבינה שבמילא ,
זה יהיה הכי טוב בשבילה .
ילדה קטנה וחכמה , הולכת על שביל דק ,
וסוף סוף טוב לה , כי היא יודעת מה המחר .