מבעד למראה- פרק חמישי
"יש לנו אורחים לא רצויים." אמרה לין.
"מה זאת אומרת?" שאלתי וקמתי מן הכסא.
"זה אומר שאנשים מהמחנה של הורמיון הגיעו." אמר לוק ובמצחו נחרשו קמטים של דאגה.
"מי זה הורמיון?" שאל ניקולס.
"נסביר לכם אחר כך." אמר לוק ויצא מהאוהל. לין העיפה בנו מבט אחרון ויצאה אחריו.
"נצא?" שאלתי. וגם ניקולס ואני יצאנו. בחוץ עמדו כל היצורים בשני טורים מסודרים. בין הטורים עמדו לין ולוק ומולד עמד יצור מצחיק – חצי לטאה חצי אדם. הוא היה יכול להיות יותר מצחיק אם הוא לא היה בגובה של שני מטר.
"מה אתה רוצה?" שמעתי את לין שואלת.
"יש שמועות שאתם מתכוננים למלחמה בהורמיון. הורמיון שלח אותי לבדוק שהסכם השלום עדיין בתוקף." אמרה האדם-לטאה.
"הסכם השלום כבר מזמן לא בתוקף, מאז שהורמיון התחיל לתקוף נתינים שלנו." אמר לוק.
"הוא תקף רק את מי שעבר את הגבול." אמר האדם-לטאה.
"אבל הם לא עברו את הגבול. החיילים שלכם עברו את הגבול והנתינים שלנו עצרו אותם." אמרה לין.
"זה לא נכו-" התחיל האדם-לטאה.
"אל תתווכח איתי." אמרה לין בקול שקט אבל תקיף. זה היה מפחיד, ראיתי שהאדם-לטאה התכווץ קצת.
"עכשיו תגיד להורמיון שאנחנו לא מתכוננים למלחמה אבל אנחנו נתכונן בקרוב אם הוא ימשיך במסע הרג שלו." אמרה לין. האדם-לטאה הסתובב והלך, אבל רגע לפני שהלך הוא בחן אותי ואת ניקולס במבט מפחיד.
"איך קוראים ליצור הזה?" שאלתי את ניקולס.
"קוראים לו טלאון." לין ולוק התקרבו אלינו.
"מי זה הורמיון?" שאלתי.
"מישהו שחושב שהוא יכול לשלוט בהולדין, אבל למעשה הוא סתם רוצח." אמרה לין.
"אווי, זה נורא." אמרתי.
"כן, אנחנו מנסים לעצור אותו אבל…" אמרה לין.
"אבל?" שאל ניקולס.
"אבל הוא חזק מידי." אמרה לין בשקט.
"אז מה אתם מתכוונים לעשות?" שאל ניקולס.
"אנחנו עדיין לא יודעים." אמר לוק.
"מה בקשר לנבואה?" שאל מורלו. הוא עמד לידינו בשקט ולא שמתי לב שהוא שם.
"איזה נבואה?" שאל ניקולס.
"נבואה שניתנה לפני המון שנים, היא לא יכלה להתגשם עד עכשיו." אמר מורלו.
"למה דווקא עד עכשיו?" שאלתי.
"כי הגעתם." אמרה לין.
"תנו לי לנחש, בנבואה כתוב על בן ובת שיבואו מרחוק להציל אתכם מהורמיון." אמר ניקולס.
"לא, אם זאת הייתה הנבואה היא הייתה יכולה להתגשם כבר כשלין ולוק הגיעו." אמר מורלו.
"אז מה הנבואה?" שאלתי.
"אנחנו נגיד לכם אחר כך. יותר מידי אנשים מקשיבים." אמרה לין. הבטתי סביב, לא נראה שמישהו מהיצורים שהסתובבו במחנה הקשיב לנו, אבל כנראה לין ולוק יודעים מה באמת היצורים פה עושים. נכנסנו לתוך האוהל שבו דיברנו בהתחלה ומורלו נשאר בחוץ לשמור.
"לפני שאנחנו מגלים לכם את כל הסודות שלנו, אתם חייבים לומר לנו באיזה צד אתם." אמרה לין.
"אנחנו לא בשום צד. אנחנו רק רוצים לחזור הביתה." אמרתי.
"אני חושב שזאת תהיה קצת בעיה." אמר לוק.
"מה זאת אומרת זה יהיה בעיה? אנחנו לא יכולים לחזור?" שאלתי.
"אתם יכולים, אבל השער חזרה נמצא באמצע המחנה של הורמיון." אמרה לין.
"אז בואו נלך לשם!" אמר ניקולס.
"אי אפשר! חוץ מזה שאנחנו פולשים לשטח שלו ותאמינו לי שהוא רק מחפש סיבה טובה להרוג אותנו, ברגע שהוא ייראה שיש ארבעה בני אדם בהולדין ולא שניים, הוא יתקוף את המחנה וישמיד את כולנו!" אמרה לין.
"אז מה אנחנו אמורים לעשות? להתחנף אליו?" שאלתי.
"לא. הדרך היחידה להגיע לשם היא או להיכנס לתוך המחנה של הורמיון ומות מוות איטי וכואב או פשוט לגרום להורמיון להזיז את המחנה שלו." אמרה לין.
"אז בואו נלך על האפשרות השנייה!" אמרתי.
"זה לא כל כך פשוט, הורמיון יוד מאיפה בנו ולכן הוא בנה את המחנה שלו צמוד לשער. ויש רק דרך אחת לגרום לו לזוז." אמרה לין.
"והיא?" שאלתי.
"במלחמה." אמר לוק.
"אם אתם רוצים לחזור הביתה, אנחנו צריכים להילחם בהורמיון." אמרה לין.
תגובות (8)
סיפור יפה ,אהבתי את הפרק בהצלחה בבגרות מחר :)
אעאעאע ,
יאללה מלחמה !!
חיחי ,
תמשיכיי !!
כמו תמיד-מעולה!
בהצלחה בבגרות :)
תודה רבה לכולם!!
מושלם כצפוי ממך נופר אהבתי מאד מאד הצלחה בבחינות הבגרות ממני בקי ♥♥
ואיייייי מהממם !!!! פרק ממש מעניין !!!
תמשיכיי :)
סיפור יפה,
אשמח אם תסתכלי על הסיפור שלי ותגיבי גם: https://www.tale.co.il/profile/dstoory-2596.html
בקר אור נופר הכתיבה שלך כל כך מושלמת כייף לקרוא את היצירות שלך מאחלת לך כי תמשיכי לכתוב בצורה כזו מהנה ולמרות שאני לא אמשיך להגיב כי לא אהיה כאן בטוחה שתמשיכי ביי מאמי והמון המון בהצלחה ממני בקי : אני לאב אותך הרבה לאב ♥♥♥