``Angel``
מקווה שאהבתם (:

סודו של בית היתומים – פרק שני

``Angel`` 26/11/2014 1024 צפיות אין תגובות
מקווה שאהבתם (:

אחרי חמש שש דקות הגענו לבית הספר, שחררתי את ידי וירדתי מהאופניים.
"אנג'לי.." מישהי קראה לי , הסתובבתי וראיתי את טורי רצה לכיווני.
טורי חברתי הכי טובה בבית הספר ,יפיפה עם לב גדול אבל לפעמים גם שובבה.
"בוקר טוב טורי" אמרתי כאשר היא הגיע אליי.
"בוקר טוב אנג'לי וזאק" היא אמרה , "את בא לכיתה?" טורי שאלה.
"כן שנייה" אמרתי וסובבתי את ראשי לזאק.
"טוב אני הולך לשים את האופניים , צריכה טרף גם חזרה?" זאק שאל אותי.
עשיתי חישוב לכמה שניות עם יש לי תוכניות אחרי בית הספר , "טוב אבל לא לאחר" אמרתי לזאק בפרצוף רציני.
"אוקי אוקי" הוא צחק , "ביי אנג' וטורי" זאק אמר ונעלם.
"יואו אני מקנא בך…" טורי אמרה כאשר הלכנו לכיוון הכניסה לבית הספר.
"למה?" שאלתי אותה מבולבלת.
"את חיה עם שלושה בנים חתיכים , קודם כל זאק" טורי אמרה והיה אפשר לראות את הלבבות בעניים, "דילן וקודי" טורי המשיכה ללבלב.
"איכס אני מעדיפה לגור לבד" אמרתי מצחקקת.
"מה? אבל הם כמו אחים בשבילך והם שומרים עלייך , ואני בת יחידה" טורי אמרה וכולה במצב של בכי מזוייף.
טורי עם עניים ירוקות שער חום אגוז , היה לה פעם קצבות בלונדיניים ועכשיו בצבע כחול.
טורי בגילי בת יחידה אבל עם הרבה אחיינים ומשפחה גדולה, אוהבת לצייר ולשחק במחשב לרוב משוגעת אבל חברה אמיתת.
"הם לא בדיוק אחים שלי את יודעת" אמרתי לטורי שכבר כמעט הגענו לכיתה.
"אני יודעת אבל עדיין" טורי אמרה ומנסה לדמיין את עצמה במקומי.
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומינו לפני שהמורה למתמטיקה תבוא.
אחרי שעתיים של מתמטיקה הגיע סוף סוף הצלצול להפסקה, "צאו" המורה הודיע.
אספתי את חפציי לתיק , וטורי בא אליי.
"קדימה בואי" טורי אמרה ומשכה אותי ביד.
"לאן את כל כך ממהרת?" שאלתי אותה בבלבול.
"לקפטריה להתיישב בשולחן שלנו עם האחרים , וגם את יודעת מי עוד יבוא" טורי אמרה בקריצה.
גלגלתי עניים "קאי.." אמרתי ביאוש.
"כן" טורי התרגשה.
קאי הוא הילד הכי עשיר בבית הספר ומאוד פופולרי, אבל חסר לו כמה ברגים במוח.
לקאי יש שער שטני ועניים תכלת , הוא לומד עם זאק באותה כיתה.
בכיתה ב' קאי הייה ביישן ובלי ביטחון , אני זאק דילן וקודי התחברנו אליו הראשונים.
בכיתה ד' כמה חבורת בנים מהכיתה הרביצו לו , במקרה הייתי שם וצעקתי על חבורת הבנים והגנתי על קאי, בטעות אחד הבנים החטיף לי סטירה במקום לקאי.
מאז קאי תמיד מסתובב לידי ומעריץ אותי, בכיתה ט' הוא הודע שהוא מאוהב בי.
באותו הזמן לא ידעתי מה להגיד לו כי לא הרגשתי כמוהו , סיפרתי לו את האמת הוא נסגר בעצמו לחודש , אבל מהר יצא מי זה.
קאי תפס אותי באחת ההפסקות וביקש לדבר , הוא אמר לי "אני יעשה הכל שתרגישי את אותן הרגשות שאני מרגיש כלפייך , יום אחד אני יעשה אותך שלי" ובאמת הוא מנסה אבל עדיין אני לא מרגישה כלום.
הגענו לקפטריה וראינו את זאק יושב כבר בשולחן , "היי.." אני וטורי אמרנו והתיישבנו.
"לא אוכלות משהו?" זאק שאל אותנו.
"אני עוד מעט יקח משהו, יש מלא טור" אמרתי כשאני מסתכלת על הטור הארוך לאוכל.
"קאי.. שב איתנוו.. לא שב פה" בנות צעקו מאחורינו.
"לא תודה בנות.. אייי אנג'לי.." פאק הוא ראה אותי.
לפתע שתי ידיים הופיעו מי שני צידי ראשי, וחיבקו אותי חזק.
"היי" קאי אמר.
"קאי אתה.. חונק אותי" אמרתי ומנסה להשתחרר מי ידיו.
"מצטער ..מצטער אז לפחות נשיקה בלחי" הוא שחרר אותי וומשך את ידי אליו.
לא, ממש אבל ממש לא ,אוף מה אני עושה עכשיו? חשבתי לעצמי וניסיתי למצוא תשובה יפה כדי שלא תפגע בו.
זאק קם מהר מהכיסא , תפס בחולצתו של קאי ומשך אותו לכיוון האוכל.
"בוא נביא לבנות אוכל" זאק אמר.
"רעיון טוב אבל אני מביא לאנג'לי את האוכל" קאי החליט.
"כן.. כן מה שתגיד" זאק אמר והם נעלמו בתוך הטור.
טורי החלה לצחקק.
"מה מצחיק?" שאלתי אותה.
"סתם" היא אמרה ומסתירה משהו.
כבר הגיע סוף הלימודים , אני וטורי יצאנו מבניין בית הספר.
"למה לא יכולים להביא לנו יום אחד בלי שעורי בית?" טורי מילמלה.
"כי אחרת את לא תלמדי כלום" הסברתי לה.
"למי אכפת" טורי אמרה בפנים חמוצות.
"אנג'לי תזדרזי.." זאק קרא לי משער בית הספר עם האופנים.
"טוב נדבר טורי.." אמרתי לטורי וחיבקתי אותה.
"ביי" היא אמרה בחיוך.
"סוף סוף" זאק אמר.
"אתה זה ששאלתה עם אני צריכה טרמפ בחזרה" אמרתי בכעס.
"בסדר בסדר תעלי כבר" הוא אמר בצחקוק.
עליתי על האופניים מאחור בלי לומר מילה , וזאק נסע לכיוון בית היתומים.
אחרי שש דקות של שתיקה מביכה הגענו לבית היתומים.
ירדתי מהאופניים בזהירות , "תודה.. אני עולה לחדר להכין שעורי בית" אמרתי ורצתי לכיוון הכניסה ולחדר.
"חזרתי" צעקתי כשנכנסתי לחדר.
"היי" קיילי אמרה בחיוך כשהיא יושבת על המיטה ושומעת מוזיקה באוזניות.
הלכתי לכיוון השולחן , זרקתי את התיק ונפלתי על המיטה.
"יום קשה?" קיילי שאלה.
"לא , כמו תמיד שום דבר חדש" אמרתי.
פתאום נשמעו דפיקות בדלת , הסתובבתי לכיוון הדלת הנפתחת.
"אנג'לי את מוכנה בבקשה לעזור לי" סשה הופיעה.
"כן בטח" אמרתי וקמתי מהמיטה לכיוונה.
"עוד מאט אחזור" אמרתי לקיילי.
"אוקי" קיילי אמרה והמשיכה במוזיקה.
"במה את צריכה עזרה?" שאלתי את סשה כשהלכנו במיזדרון.
"אני צריכה להוציא כמה דברים מהמרתף , זאק נעלם כמו תמיד , קודי ודילן אצל חברים" סשה אמרה.
"זאק עוד פעם הלך בלי להודיע?"
"את יודעת שזאק לא הכי אוהב לשתף עם מישהו על מה שהוא עושה" , סשה צודקת אבל זאת לא סיבה לא לומר להן הוא הולך.
"תנסי לדבר איתו , רק לך הוא מקשיב" סשה אמרה לי בחיוך.
"למה את חושבת ככה?" שאלתי כאשר הגענו למרתף.
"כי את זאת שהיית בשבילו כל הזמן הזה , ואת היחידה שהוא סומך" סשה אמרה פתחה את הדלת ונכנסנו למרתף.
"טוב אני ידבר" אמרתי לאחר חשיבה קצרה, וירידה לתוך המרתף.
"יופי" סשה אמרה ופתחה את האור.
הסתובבתי במרתף הקטן של בית היתומים כידוע היה פה עוד לפני שבית היתומים ניבנה.
"זוכרת משהו?" סשה לפתע שאלה אותי.
"לא" אמרתי.
כאן מצאו אותי כשהייתי בת שלוש , ולאחר שנה בנו את בית היתומים וגם זאק הצטרף.
"טוב צריך לקחת את הקופסאות הקטנות אמורים להיות שם צעצועים חדשים" סשה אמרה.
"בסדר" אמרתי והתחלתי להוציא את הקופסאות לצד המדרגות ,וסשה העלתה כמה קופסאות.
כשהוצאתי את הקופסה האחרונה מהמקום ראיתי קופסה קטנה מי עץ , וחרוט עלייה כתוביות.
לפתע הדלת של המרתף נסגרה , "סשה?" שאלתי מביטה למדרגות.
סובבתי את ראשי חזרה לקופסה וראיתי שניתן לפתוח אותה, פתחתי בעדינות.
הקופסה החלה לנגן מנגינה שקטנה ,שמי שום מה הייתה מוכרת לי.
"אנג'לי.." שמעתי קול עדין קורא לי, הסתובבתי וראיתי חלון גדול אישה בעל עור לבן כמו השלג , שער שחור כמו פחם ועניים כחולות כמו הלילה.
יושבת בדממה ומסתכלת עליי , "תזכרי.. מי.. את.." היא אמרה בלחש.
"מה?" אמרתי מנסה להבין.
האישה התקרבה בדממה לכיווני, היא התקרבה במהירות ונשמעה צעקה..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך