לא שייכים לדם – פרק רביעי.

ניק קירב את ידיו אל האש.
מרחוק נשמעה יללת זאב, ניק כבר התרגל לשמוע אותן בלילות, אבל הלילה הייתה הרגשה מתוחה. האישה התקרבה אליו וחייכה, ניק לא בטח בה והאמת שהוא לא ממש ידע מה הוא מרגיש כלפיה. מצד אחד האישה הייתה הניסוי הראשון של דם ולכן ניק חש אהדה כלפיה, אבל הוא גם ידע שהיא יכולה לתקוף אותו ברגע זה. ומי יודע איזה תעלולים היא יודעת לעשות.
"סליחה?" פנתה אליו האישה "אפשר לשבת כאן?"
תחילה ניק חשב שהיא שרה ואז הוא הבין שהיא מדברת ככה, הוא הנהן בשקט. אולי האישה תהיה חברותית כלפיו. האישה לא התיישבה, היא רק הביטה על ניק בציפייה.
"נו?" היא שאלה בחוסר סבלנות "אפשר לשבת?"
ניק לא הבין מדוע התעלמה מתשובתו וזה רק הכעיס אותו עוד יותר, הוא החליט סופית שהוא לא מחבב אותה ושילב את ידיו מול חזהו. אבל משהו בהבעת הפנים המיוסרת שעטתה האישה והעובדה שגם היא ניסוי גרמו לניק להרגיש רחמים כלפיה.
"כן." אמר ניק בשקט.
האישה התיישבה לידו. רק אז ניק הבחין שעיניה של האישה מעורפלות, כאילו הן רואות רק ערפל ותו לא. האישה קירבה את ידיה אל המדורה ולפתע הרחיקה אותם, כאילו היא לא יודעת באיזה מרחק המדורה ממנה.
"אני מצטערת," אמרה האישה וסובבה את ראשה אל ניק "אני רואה רק לבן. דם יצר אותי ככה כדי לוודא שיהיה לו יתרון עליי."
פתאום ניק התחרט על כל החשדות שלו כששמע את הכאב בשירת הדיבור שלה, הפגם שלו היה חוסר שליטה בעצמו כשהוא זועם וכעת הוא ידע שיש מישהי שהפגם שלה נורא יותר.
"איך קוראים לך?"
ניק קפץ למשמע קולו של דילן מאחוריו, הוא אפילו לא שמע את הבחור מתקרב. האישה נראתה מבולבלת וחיפשה את מקור קולו של דילן. מחשבה התגנבה למוחו של ניק. הפגם של איימי היה חוסר הזיכרון שלה, הפגם של אוריין היו התקפי השיתוק, הפגם של דילן הוא כאבי תופת פתאומיים, והפגם של האישה הוא הראייה. ככל שמספרו של הניסוי נמוך יותר כך הפגם גרוע יותר, ניק הבין כמה מעט הוא סובל ביחס לאחרים.
"ג'נט," אמרה האישה וקטעה את מחשבותיו של ניק "לפחות זה השם שנתתי לעצמי. איש לא נתן לי שם."
האישה הזיזה קווצת שיער וחשפה פצע אדום ליד אוזנה, ניק התקפל כאילו חטף מכה. ג'נט חשפה מולו את נקודת החולשה שלה בלי לשפוט אותו, ניק לא היה צריך לשפוט אותה בכזאת חומרה. דילן התיישב ליד ניק.
"האוהל מוכן," אמר דילן "אנחנו יכולים לישון. ג'נט, פיניתי לך שק שינה אם את רוצה לישון באוהל שלנו."
ג'נט עצמה את עיניה ונראיתה שקועה במחשבות. משב רוח חלף לידה והמדורה הפסיקה לבעור, ניק התחיל לקום והופתע לראות שג'נט גם קמה. היא תפסה אותו בזריזות והצביעה על השיחים. בוהק לבן הופיע לשנייה לנגד עיניו של ניק.
"סוכן של דם." סיכם דילן.