אהבה זה כל מה שנשאר לי – פרק 2
החלטתי שזה הזמן להסביר את עצמי .
" התבלבלתי בדרך , וגם נפלתי באמצע והייתי חייבת ללכת לשירותים
כדי לשטוף את הדם , ואני מצטערת כל כך… אני אבין אם לא תוכל לסלוח לי . "
שקרתי לאסף , מזילה דמעות אמיתיות , שלא נבעו מההתחננות
שאסף יסלח לי , אלא מהכעס על עצמי ועל מה שגרמתי לאסף .
" זה בסדר . רק תפסיקי לבכות , זה כואב לי כשאת בוכה .
זאת לא אשמתך , אני סולח לך . רק התחלנו . " הוא אמר , ומילותיו העבירו בי רעד .
הלוואי והוא היה יודע ומבין ולא נעלב בלי שהייתי צריכה להסביר הכול ,
ואת האמת . רק את האמת . אסף נשק לשפתיי ברכות , והתיישבנו ליד
העץ הכי קרוב . התמסרתי למגעו , למרות שאם זאת הייתה בחירה שלי הייתי
יושבת עם ברק ומקשיבה לו .
" עכשיו טוב לי . " אני משקרת שוב . אני מרגישה צביטה קטנה בלב , למה
אני עושה לו את זה ? למה אני משחקת בו כמו מלכות הכיתה הסנוביות
שהיו איתי ביסודי ובחטיבה ?
" גם לי . " הוא לוחש לי , מנשק אותי שוב . אנחנו שותקים , יודעים שאין מה לומר .
מעניין מה עובר לו בראש . כל כך רציתי שזה יגמר , אבל המשכתי לשבת
עם אסף ולרסן את עצמי . לבסוף הכול נגמר . קיוויתי שאסף לא שומע את
אנחת הרווחה שלי , אמרתי לו ביי בשקט והלכתי בלי לחכות לתשובה .
לא רציתי לדעת , לא לשמוע . לא רציתי יותר . זה לא מגיע לי .
*****
פתחתי את דלת החדר בזהירות ובשקט , מתענגת שוב על האוויר החמים
וכל הקור שגועה בי מתעדה . עינב שקועה לה בשינה . אני נכנסת לאמבטיה
ומורידה את הבגדים , מחליפה לפיג'מה הסגולה שלי שיש לי מאז גיל שלוש עשרה .
הולכת למיטה , מנסה להירדם ולא מצליחה . ההרגשות שגעו בי מקודם גועים
בי עכשיו , כואבים ולוחצים . מה הם רוצים ממני ?
נזכרת ביום שקנו לי את הפיג'מה . שלושה חודשים לפני שאסרו את אבא ,
חמישה חודשים לפני שאמא ברחה . כולנו ישבנו ביחד בשולחן , צוחקים , אוהבים
כמו משפחה אמיתית . חבל שהימים האלו לא יחזרו . חבל שהכל השתנה .
שקעתי במחשבות , מדוכאת ועצובה . שקועה בעולם שלי , עולם של עצבות ,
חסר תקווה ורחמים . לבסוף נרדמתי .
*****
" נו , אז איך היה אתמול ? " עינב שאלה אותי בשיעור הרביעי . ידעתי על מה היא
מדברת , אבל כמובן שלא רציתי לענות לה .
" סבבה , הייתה נשיקה . " ספרתי לה בלי חשק . היא חבקה אותי ואמרה
שהיא תמיד שם בשבילי . ואז היא אמרה שהכול הסתדר בסוף , ואני , כמו
טיפשה , האמנתי לה .
כל היום לא התרכזתי , רק חשבתי וחשבתי . על אסף , על ברק , על עינב ,
על המשפחה שלי , שיש בה כל דבר חוץ מאהבה וחום .
כשהסתיימו הלימודים , לא דברתי עם עינב , סירבתי למפגש נוסף עם
אסף , לא נלחצתי בגלל שיעורים , רק צנחתי על המיטה , ובלי מילים , ניסיתי
להירדם . לא הצלחתי , וכמו אתמול , רק חשבתי וחשבתי , וברק לא עזב אותי
וגם לא אסף , ולא רגשות האשמה כלפי עינב וכלפי אסף , שאני מתנהגת אליהם
בצורה קודרת , ואל אסף בצורה שלא מראה מה אני באמת מרגישה כלפיו .
לבסוף נרדמתי , שוקעת אל תוך תרדמה , שקט , שלווה –
שוכחת מהעולם הנורא שלי , שוכחת משני הגברים שלי , שוכחת מהכול .
רק זוכרת את עצמי .
תגובות (2)
♥♥♥♥♥♥♥♥ (יובלולו ממומו הפרה. למה פרשת????)
היי יובי , אני שמחהה שבאת לפה בגללי .
ופרשתי כי נמאס לי והעליבו אותי , והרבה זמן חפשתי
אתר שמלא באנשים כמוני… וסוף סוף טוב לי .
אבל אני מגלה רק לך… שאם בעוד יומיים , לפחות אתר אחד
יפרסם משהו עלי באתרו , ויהיו עוד חמש תגובות , אני אחזור .