Heart attack-פרק 8

האור הבהיר הכאיב טיפה לעיניי אבל זאת הייתה הבעיה הכי פחות חשובה עכשיו,
"מ-מה, א-איפה אנחנו?" בקושי הצלחתי להרכיב משפט מרוב התדהמה שלי, קאי פקח את עיניו באיטיות ואנחת שלווה יצאה מפיו. הבטתי בסביבה, היינו בבית תה באמצע שדה והשולחן היה מסודר לשלושה, רק אני וקאי היינו כאן וגם זה אני לא יודע איך.
"אל תדאג לוהן, אסונה תגיע בקרוב. בנתיים תהנה מהתה, אתה רוצה סוכר?" הוא אמר בשלווה והשיב את תשומת ליבי לערכת התה המסורתית שהייתה על השולחן
'איך הוא יודע איך קוראים לי? אה כן, אסונה' ביטלתי את שאלתו אם אני רוצה סוכר והוא התחיל להכין את התה, כשהוא מזג את התה הירוק לתוך ספל החרסינה הריח הזכיר לי את ילדותי. אימי הייתה מנהלת טקס שלם לפני שהייתה מגישה תה לאורחים שבאו, זה היה מרגיע והאמת שהתגעגעתי למנהגים האלה, הכל היה כל כך רגוע ואיטי. הרמתי את הספל והודיתי לקאי, הארומה של התה הייתה משכרת וחיוך קטן עלה על פניי, טעמו היה קצת תפל כי קאי לא נתן לעלי התה להישאר מספיק זמן בתוך המים, כשבאתי לומר לו זאת הופרעתי על ידי מישהו אחר
"התה לא מספיק חזק ג'ונגין, אתה חסר סבלנות." משום מקום מצידו השני של השולחן הופיעה אישה צעירה, פחות או יותר בגילי היא הייתה לבושה בחצאית עיפרון אפורה וחולצה ארוכת שרוולים שחורה. שיערה השחור היה אסוף לעגבנייה והוחזק במקומו בעזרת שני מקלות, על עיניה שהיו גם הן שחורות ואולי גם קצת כחולות היה פס דק ושחור שרק הדגיש את היותן מלוכסנות, על צווארה כמו קאי הונחה שרשרת כסופה וארוכה שתליון עם מילה עליו שנח מעל לחולצתה. היא ישבה על ברכיה ולגמה עוד מהתה,
"אני אזכור זאת לפעם הבאה אסונה." אמר קאי קצרות ומזג לספל השלישי שהונח מולו תה, הוא לגם ממנה והוציא מכיסו את הפנקס, מניח אותו על השולחן ומביט בשנינו, רוח קלה נשבה וצלילי פעמוני רוח נשמעו. הפנקס נפתח בכוחות עצמו והמילים שקאי כתב היו כתובים בכתב ברור וליד היו מילים מעטות על פירוש הכוונה, אסונה קראה את הכל בקפידה והינהנה
"אני אדבר עם האדון על זה, לוהן טוב לראות שהצטרפת" היא אמרה ופנתה אליי, קדה קלות ואני קד חזרה רק מתוך הרגל וללא שום כוונה אחרת. הבטתי פעם נוספת בתליון שלה וניסיתי לתרגם את מה שהיה כתוב עליו אבל פעם נוספת הוא נכתב בשפה שלא ידעתי, היא תפסה את התליון בידה וניגבה אותו, פסקתי לבהות בו והעברתי את תשומת ליבי לעיניה שבחנו אותי
"אתה כל כף שונה מהפעם האחרונה שהתראנו, אבל זה היה לפני כמעט עשור." היא אמרה וחייכה. אני לא זוכר אותה כלל אבל הרגשתי נינוח להיות בחברתה וחיוך ניסה לפלוש על שפתיי, מיד ביטלתי אותו ועברתי למה שחשוב באמת.
"איפה אנחנו ואיך הצלחתם להביא אותי לפה?" שאלתי בנימוס מנסה לא להישמע בפאניקה,
"שאלה הוגנת, אתה בדיוק איפה שנשארת. אבל המודעות שלך במקום אחר, זה כמו חלום או טראנס שמאפשר לנו לתקשר אחד עם השני בלי הסיכון של להיפגש במציאות, עכשיו יותר מתמיד יש לנו שימוש בדרך העתיקה הזאת" אמר קאי והניח את ספל התה הריק שלו על השולחן, הוא מזג לעצמו עוד ספל מהתה שנשאר חמים למרות הרוח הקרירה שהביאה איתה עננים צמריריים שכיסו את השמש והקלו על עיניי,
"תנסי להישאר במקום בטוח אסונה, אם אני קיבלתי מסר היום שלך יבוא בקרוב ואז אני משאר שלוהן פה" הוא המשיך לדבר כאילו תמיד לקחתי חלק ב"שיחות" האלה שהם ניהלו.
"אני אשתדל, עכשיו אני משערת שלא יקח לנו הרבה זמן לפרש את הכל כי יש לנו עוד מידע לאסוף ביחד עם לוהן. כמה זמן יש לך חיזיון בדרך כלל?" היא פנתה אליי כאילו אני מובן מאליו, עדיין בוחנת אותי בעיניה שאינן רגועות אבל פניה היו שלוות,
"אהמ… בדרך כלל בין יומיים לארבעה תלוי כמה חזק הוא בא" אמרתי, לא בטוח במילים שלי מכיוון ששאלתה לא הייתה ברורה כל כך
"אתה מתזמן? מתי אתה אמור לחלום חיזיון חדש?" רציתי לתקו אותה ולומר סיוט במקום חיזיון אבל לא כל החלומות שהיו לי היו רעים, בין המוות היו נקודות קטנות מאוד של אור,
"היום אני אמור לחלום חיזיון חדש, למרות שאתמול לא חלמתי.." אמרתי מהסס בדבריי
"כי לא ישנת שינה טבעית, אני הייתי צריך לבקש שלא ירדימו אותך, טעות שלי אני מצטער" קאי אמר וקד כמבקש סליחה, טפחתי על גבו והבטתי בתליון של אסונה,
"מה זה אומר? של קאי אותר שיר, התליון ששלחת לי אומר חלום, אבל מה שלך אומר עוד לא סיפרת לי" אמרתי מצביע על התליון ומביט לעיניה במבט חודר. היא תפסה את התליון בידה והביטה בו זמן רב, מחייכת כמשועשעת שאיני יודע מה כתוב
"זה בסינית לוהן. זה אומר חיזיון, ויש עוד אנשים עם תליונים דומים כמעט בכל מקום. כל אחד כתוב בשפת האם שלו ואני סינית, ג'ונגין במקור יפני ואתה מדרום קוריאה אז…" היא אמרה והצביעה על השרשרת שהונחה על השולחן, היא הייתה זהה לשרשרת שקיבלתי מקאי. תפסתי אותה ובחנתי אותה בעיניי מוודא שזו אכן אותה שרשרת
"אתה צריך לענות אותה בתוכך לפני שאתה עונד אותה במציאות" קאי אמר והניח את ידו על כתפי, נשמתי נשימה עמוקה וענדתי את השרשרת מסביב לצווארי, הרגשתי פרץ אנרגיה ורוח חזקה החלה לנשוב. חשמל עבר בכל גופי והתנערתי, פותח את עיניי ומתעורר חזרה בבית שלי קאי לידי התעורר באיטיות וחייך.