לברוח מין המציאות .

לברוח מין המציאות ,
לשחרר , לפרוק משא .
לדבר אל הפנים , הנעימות ,
לקבל תגובה .
לחזור מדרך ארוכה , עם בשרות .
וסוף סוף להיות מה שאני כל כך
רוצה להיות .

אהבה שווה חיוך ,
עצב שווה דמעות ,
חברים שווים אכזבות , ואת שווה הכל .
למה אני לא יכול ?
לתת לך את רצונך .
לגרום לך לחייך .
מה מפריע לי ? ולך ?
אני תקוע , לא מבין איפה שגיתי .
איפה אמצא עוד אהבה .

מאוחר מדי להתחרט , אין דרך חזרה .
המילים באות והולכות , לא נותנות
לי מנוחה . מלא אשמה , געגועים –
נזכר ברגעים , שלך , שלי .
רוצה , ולא יכול , לתת לך את הכול .

החיים לא קלים , לא לך , לא לי .
אוהב אותך , רוצה לבטא במילים .
וברגע האחרון ,
כשאני רוצה , כל כך רוצה ,
זה לא יוצא .
מנסה , ובורח . מהאמת , ממך .
רוצה אותך , אבל בורח .
מבלבל , את עצמי , אותך .
לא יודע מה אני באמת רוצה .

פעם ניסיתי להחליט ,
לעצור ולחשוב .
להיות אדם הגון ,
לגדול בטוב .
למה הכל מתפקשש לי ,
דווקא ברגע הטוב ?
לאהוב , מילה קשה .
החיים שלי נראים שונים , רק בגללה .
היה לי טוב , שניה לפני שהיה רע .