אנסטסיה22
אני בת, כתבתי כיאילו שבן כתב את זה... וזה קורה לבן. אשמח לביקורות,דעה,הערה\הארה מקווה שאהבתם

חוזרת פרק 1

אנסטסיה22 22/11/2014 677 צפיות תגובה אחת
אני בת, כתבתי כיאילו שבן כתב את זה... וזה קורה לבן. אשמח לביקורות,דעה,הערה\הארה מקווה שאהבתם

אני מחכה שהיא תחזור, אני כותב לה מכתבים בלי הפסקה. היא טסה לאיטליה. ל4 חודשים, מהיום שהיא טסה שלחתי לה 22 מכתבים. אבל סוף סוף היא ענתה למכתב האחרון שלי :
שלום לילך, אין כמוך. אני אוהב אותך בלי סוף. את חשובה לי ולכל מכתב שאני שולח, אני מחכה שתעני אז רק רציתי שתדעי אני תמיד יהיה לצידך בטוב,ברע לא משנה במה. את יפה,מוכשרת,טובת לב, עדינה. אוהב אותך ומתגעגע ליאם, מצורפת שרשרת.
מה שהיא ענתה לי : היי ליאם, אני מתגעגעת אלייך גם :), תודה על כל המכתבים ששלחת. אני מצתערת שלא עניתי, הייתי בכל כך הרבה מקומות ותיבת הדואר רחוקה מהבית שלי. אבל בקרוב ניפגש. אוהבת וכ"כ מתגעגעת לילך. מצורף מחזיק מפתחות (חצי לב).
התרגשתי מהמכתב. לגלות שהכל בסדר איתה ולא קרה לה שום דבר רע. אבל מחר היא חוזרת ואני חייב ליקנות לה משהו. באמצע הריצה שלי למגיק (חנות בגדים ואביזרים) נזכרתי שהיום יום שבת והכל סגור.נו באמת. מה אני אמור לעשות עכשיו??? היא חוזרת מחר בשעה 3 בצהריים ואולי קצת לפני. עד שעה 3 אני בתיכון. הייתי מתוסכל. אז נכנסתי למחשב, ולמזלי נפתח אתר – סטייליק.(פעיל בכל יום בשבוע 24 שעות) מצאתי שם כל כך הרבה דברים מדהימים, ורדים צבעוניים, בלוני לב מיוחדים, שוקולדים מצרפת, תיקים, ארנקים… כל מה שתרצה ומה שלא. בסופו של דבר החלטתי ליקנות לה ורדים צבעוניים, תיק גלקסיה, מכנסי גלקסיה (היא אוהבת את הסגנון), וארנק לבבות. התקשרתי אל המספר שהיה כתוב. המתנתי מספר שניות והוא\היא ענה\תה.
מוכרת :"הגעתם ל"סטייליק" רציתם להזמין משהו?
אני :" כן, אני רוצה להזמין 11 ורדים צבעוניים, ארנק לבבות, תיק גלקסיה ומכנסי גלקסיה.
מוכרת :" זה יעלה לך 800 שקל. ורדים צבעוניים – 220. תיק גלקסיה – 200 מכנסים גלקסיה – 180 וארנק לבבות – 200 שקל."
אני :" וזה מגיע לדואר תוך כמה שעות?"
מוכרת :" תוך 20 שעות"
אני :" בסדר אני אשלח לכם דרך הדואר את הכסף. ואשלח אליכם באמייל את כל מה שצריך בשביל לישלוח "
מוכרת :"בסדר, תודה שהזמנת ב"סטייליק" המשך יום נעים ולהתראות"
אני :" להתראות"
יש לי מתנות. אני רק מקווה שהיא תאהב אותם. ואז הפאלפון הנייד שלי צילצל זאת הייתה לילך….


תגובות (1)

זה מרגיש כאילו בת כותבת את זה, אם את כותבת סיפור שמראה נקודת מבט של בן, את צריכה להיכנס לדמות שלו, להיות בן ברגע הכתיבה.. אם זה קשה לך אז תוותרי.. כי זה פשוט מוזר שזה נקודת מבט של בן מה שכתבת.
לי זה היה קל כי כל הסביבה שאני נמצאת בה זה בנים ואני מבינה איך הראש שלהם עובד (אחים, דודים, חברים).
גם לא הבנתי מה הפואנטה של הסיפור.. כל הפרק הוא רק מתלבט/מחליט מה לקנות לה.,

22/11/2014 17:46
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך