לא יצא כמו שרציתי, הרגש הרס לי הכל.

במשך כל היום, מאתמול בלילה, אני מחכה לרגע שאני אוכל להישפך לתוך הדף הווירטואלי, המנחם,המרגיע והאנונימי הזה שלי, וכשהרגע מגיע, ויש לי את הזמן להשתפכות הגואלת-
אין לי את המילים.
אני מניחה שזה פשוט נגמר. מה אפשר לומר יותר מזה? זה נגמר.
שלוש מילים שמסכמות הכל.
הלב שלי כאוב, שבור, מרוסק, מנופץ ואין לי את היכולת לתקן את זה.
רק מהמחשבה עלייך הדמעות שלי זולגות מעצמן. אני יכולה להסיק מכל זה, שאני בהחלט לא רוצה להתאהב יותר. הלב שלי נשבר פעמיים יותר מדיי.
אבל, אני לא מצליחה להשתחרר, אני בכלל לא בטוחה שאני אוכל.
אני אוהבת אותך ממעמקיי לבי, אני אוהבת אותך יותר מדיי. בהחלט יותר מדיי.
והדבר הנורא ביותר, הוא שיש לך מישהי אחרת.
אני מניחה שבשבילך היא כבר כמעט אני אז אני רק יכולה לקוות לעצמי שיש לי מקום, ואילו הקטן ביותר אצלך בלב. אני רק יכולה לקוות שאני מסתירה לך את השמש.