לא שייכים לדם – פרק שני.

דילן ישב בחוסר מעש.
ניק שוב היה שקוע בזעם שלו ולכן נותר לדילן רק לחכות שהוא יחזור לעצמו, ניק אולי עיקב אותם בדרך אבל הוא היה השותף הכי טוב למסע שדילן יכול לחשוב עליו. דילן ידע על כך שדם עוקב אחריהם, הוא אפילו ראה את הסוכן שצילם אותם, אבל התאמץ להתנהג כרגיל. הוא ניחש שדם התחיל להפעיל את המלכודות שלו נגדם.
דילן נזכר כמה הסתכן בכך שנתן לאוריין את המספרים שלו ושל ניק, איימי ראתה אותו והיא יכלה לסמן לאוריין. אבל איימי לא עשתה את זה, דילן היה בטוח שזה משום שהיא לא זכרה אותו. העור של דילן עיקצץ וכאב הגיע שנייה לאחר מכן, זמן רב הוא לא הרגיש ככה. ניק התקדם אל דילן ופניו נראו קצת יותר רגועות, אבל מודאגות בהרבה.
"קרה משהו?" שאל דילן וניסה להישמע כאילו הוא לא סבל מהפגם שלו לפני רגע.
ניק הנהן. דילן היה רגיל לכך שהוא תמיד שותק אחרי שזעם ולכן לא ציפה לתשובה במילים, ניק הוציא מהכיס שלו משהו. רק אחרי כמה שניות דילן זיהה את זה. מסר מאיימי, הכתב המעורפל שלה נראה בבירור על הדף. ניק ואיימי התחברו עוד במפעל. דילן מעולם לא חשד שהם המשיכו לשמור על קשר, הוא היה בטוח שאיימי שכחה מי הוא ניק כפי שהיא שכחה הכול.
דילן חטף מידו של ניק את המכתב והתחיל לקרוא. זאת הייתה אזהרה, אוריין קיבלה התקף רגע לפני שהסוכנים של דם הגיעו. דילן הרים את ראשו והסתכל על ניק, הם חשבו אותו הדבר ופחדו באותה מידה מהיוצר שלהם.
"זה רע." סיכם דילן את המכתב.
"נכון," אמר ניק "אתה חושב שכדאי שנמשיך לברוח בכיוון הזה?"
דילן חשב רגע, ניק תמיד רצה לתקוף ודילן תמיד רצה לברוח. מאז המפעל הם תקפו פעם אחת ומאז ברחו בניסיון להגיע לניו יורק, דילן הרגיש צורך לוותר הפעם לניק. הם יילחמו ויראו לדם שהוא לא הכי חזק.
"אנחנו נלחמים," אמר דילן וראה את עיניו של ניק נדלקות "יש לנו יתרון עליהם. אנחנו ניסויים."
ניק היה נחוש להילחם. הוא הוריד את הכפפה מהיד הימנית שלו. הכפפה הסתירה את המספר שלו, דילן שאל פעם למה הוא לא רוצה לראות את המספר שלו וניק ענה שזה מזכיר לו כמה פחדן הוא היה בהתחלה.
ניק היה הניסוי האחרון של דם, לכן המספר שלו היה הכי גבוה. דילן זכר איך השיער של איימי צף סביבה לפני שהיא פוצצה את התאים שלהם, זה היה הרמז הראשון לגבי הכוחות העל טבעיים של הניסויים. התקווה של דילן הייתה שיהיה לו כוח כמו שהיה לאיימי, כוח שישחרר אנשים.
"אני מקווה שאתה מוכן," אמר ניק "כי אני רואה את הסוכנים. והם הרבה."
דילן עקב אחרי מבטו של ניק וראה את הסוכנים, כתריסר אנשים מגודלים שועטים לעברם. דילן הבחין בנקודה לבנה על אחת הגבעות שמסביב רגע לפני שהסוכן הראשון תקף אותו, הקרב נמשך כעשר דקות ובסופו כל הסוכנים שכבו דוממים על הקרקע. ניק ודילן היו מותשים מהלחימה אבל מרוצים.
דילן הרגיש ביד נוגעת בו בגב, הוא הסתובב בפתאומיות וראה אישה עומדת במרחק כמה מטרים ממנו.
האישה לבשה בגדים כסופים עם נגיעות של סגול שבקושי ניתן להבחין בהם מעל עורה הבהיר, שיערה הלבן היה אסוף בזנב סוס ועיניה נצבעו בסגול. האישה הרימה את ידה הימנית במחוות שלום.
דילן לא יכל לנשום לרגע מרוב הלם. המספר 001 נחרט בשחור על כף ידה של האישה.
הניסוי הראשון של דם בחיים.


תגובות (1)

פרק יפה מאוד, תמשיכי :)

23/11/2014 18:22
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך