אני שמחה עכשיו

ושוב עוד יום שבו אני לא מפרסמת את הטורפים, הכי קשה זה לדעת שאני מאכזבת, והכי קשה זה לאכזב את גאמגאם.. אבל נו, אין השראה, מה לעשות. גם מרגיז אותי שהיא לא בצאט, כי זו התעללות לראות אותה בלי לדבר.
אני קוראת עוד שיר של ואל העכרורית שלי ומתפעלת מכמות הציניות והביקורות הלא מכוונות. זה תמיד מצחיק אותי, כמה שהמילים שלה הולכות לפניה.
אוליב הנערצת שלי מחמיאה לי ואני פשוט לא יודעת איך לענות אז אני כותבת הסבר טכני, וחושפת חלק קטן עלי.
אני מדפדפת בין שירי אהבה טיפשיים וחסרי משמעות מבחינתי, קוראת אותם פעם ועוד פעם ומגיעה לידי הבנה שזהו, אין בהם שום רובד סמוי ושום יופי, אין לי מה לאמר עליהם בכלל.
ליזה כבר לא כותבת כמעט ואני שואלת את עצמי לאן היא נעלמה, האם היא תחזור ואיך הכל הולך בשבילה.
ירדן לומדת למבחן חשוב, או שהיא ישנה, מה שלא יהיה היא לא מחוברת ואני מקווה שהכל הולך לה בסדר ואותו הדבר גם עם אופק. שתיהן שמחות טיפה יותר ממקודם בזכותם של השניים שדיברו איתן, מה שמוכיח את הטענה שלי שבמילים אפשר לעשות אדם מאושר או אומלל בקלות.
אני שמחה עכשיו. יש לי פרוייקט יזמות שיושב לי על העורף ואת סקוויד המדהים לצחוק ממנו בכל פעם מחדש. מבטא אירי.. אהההההה…
הילד ההוא שאני יושבת לידו? נראה לי שהוא מעריץ את הציורים שלי בסתר, כי הוא כל הזמן צופה בי מציירת ומעתיק. שיהיה, מה שעושה אותו שמח.
אני מרגישה אשמה על זה שהתעלמתי מיום ההולדת של raspberrysoda אתמול, אבל זו בחירה שלי שלא לדבר איתו אז אני לא אדבר.
אני רוצה להוריד פורטל שתיים, אבל אין לי גרפיקה כל כך טובה אז אולי לא, ואולי אני צריכה להסתפק במיינקראפט שלי.
וזה הסיכום שלי על התקופה האחרונה. איך אתם?