כוח עצמי
היא כבר לא מתייחסת אליי. אני יותר כמו… כמו מקרה שהיה ונגמר, וזה שובר אותי. לוקח לי כל כך הרבה זמן לתת אמון במישהו, עד שאני סוף סוף נפתחת ומסכימה, זה מרגיש כאילו שהיא משחקת איתי רק כדי שאני יהיה נחמדה אליה.
ואז היא זורקת אותי הצידה ועוזבת.
נמאס לי לאכול את השקרים לה, ליפול בפח הזה שוב ושוב. היא אמרה שאני חשובה לה, שהיא מאוד אוהבת את הדעות שלי ואת האישיות הפנימית שלי.
היא אמרה שאני מיוחדת.
חיכיתי כל כך הרבה זמן שהיא תעשה משהו, שהיא תנסה להראות שהיא עדייi זוכרת את מה שדיברנו עליו, אבל נראה שהיא באמת לא מנסה אפילו, אחרת היא כבר היתה מוצאת דרך לעזור לי לצאת מהבור השחור הזה.
אולי יצא משהו טוב מכל זה, אולי זה היה צלצול ההשכמה שלי, הסימן לקום וללכת, להתנהג כמוה. היא תמיד אמרה שהיא רוצה בטובתי אבל היא מעולם לא פעלה כך, אז בעצם, למה לי להאמין לה?
'פשוט להתעלם, להתנהג כאילו השיחה ביניכם מעולם לא קרתה, כאילו הכל שוב כמו שהיה בהתחלה' לוחש לי הקול שבראשי, מנסה למלא את החלל כדי שלא אחשוב על שום דבר אחר.
היא כבר לא מתייחסת אליי יותר. אני כמו מקרה שהיה ונגמר מבחינתה. זה שבר אותי בהתחלה, אבל זה גם הרים אותי על הרגליים.
החיים שלי הרבה יותר יפים עכשיו, כשאני לא דואגת ומחכה לכל צעד שלה.
והבור החשוך שלי? הצלחתי לצאת ממנו בלעדיה, לטפס כל הדרך עד הסוף, עד שהאור הבהיר של החברה הגיע לפניי.
אחרי הכל, מסתבר שיש לי כוח עצמי.
תגובות (0)