בית ספר לעבריינים צעירים – פרק 1

" סליחה ? " אמרתי בעדינות לאישה מבוגרת קצת במסדרון מדברת בקול רם אם נערך בערך בגילי ,
שכמה ילדים יוצאים מההכיתות ורצים לבחוץ והמורה צועקת ומנסה לרדוף אחריהם
וילד מהכיתה ממול צועק פותח את הדלת וטורק אותה חזק שעייני נעצמות במהירות ובאוזניי צלילי הברזל בדלת החזקה והבית ספר כמו בית משוגעים כולם צועקים רצים בורחים משתוללים
ואני נעמדת מול המורה המבוגרת ,
" סליחה ? " אמרתי שוב בקול גבוהה יותר והילד מסתכל עליי
" שלום ! " ענתה המבוגרת בקול עמוק חודר וחזק ורע
" אני באתי לבית ספר , אפשר לדעת איפו החדר המנהל ? " שאלתי בקול עדין טיפה גבוהה ומנומס
הנער גיחח בשקט וכיסה את פרצופו אם ידו , המבוגרת הביטה בו במבט מאיים והוא נעמד ישר ,
" סגנית המנהל בשבילך , זיווה " אמרה המבוגרת ולחצה את ידי בחוזקה ,
" כן , איפו המנהל ? " שאלתי שהיא עוזבת את ידי
" היא הסתובבה ובאה להצביע לכיוון הדלת הגדולה ,
שליד הספרייה הגדולה המבולגנת שכול ספרייה זרוקים והצביעה על האיש הרזה טיפה מבוגר
העומד מלפני נערה הלועסת מסטיק בבלונים גדולים המתעסקת בשערה ובפלאפונה
" תודה " אמרתי סוחבת את המזוודה הגדולה שבידי ואת הגיטרה שכוסייה בין כתפיי ועוד
מזוודה קטנה בידי השנייה " בבקשה , " אמרה הסגנית מנהל המבוגרת בשם זיווה
" תעזור לילדה , " אמרה ונתנה בכתפייה מכה קטנה לנער הוא צעק לעבריי ולקח את מזוודי הגדולה
צעדנו ביחד למנהל שהוא עדיין מדבר אם הנערה בתקווה שתעשה כרצונו לפחות מעט
" שלום " אמרתי בקול טיפה גבוהה שהנער מגלגל עיניים ובחוסר רצון
" אני חדשה , אמא שלי דברה איתך " אמרתי לו ..
" כן , כמובן בואי איתי , נדבר אחר כך " אמר לי ואז לנערה והיא הלכה ואני והנער הולכים לחדרו
" שבו " אמר שהוא מתיישב מולנו בשולחנו המלבן אם המחשב ערמות דפים וכמה עטים צבעוניים
הנער שם את המזוודה השעין אותה על הקיר כן שלא תיפול ורצה ללכת
" לאן ? " שאל המנהל אם קול מורם את הנער מסתקל עליו
" מה אכפ'ת ל.. " אמר הנער בעצבנות וטרק את הדלת חזק ונעמד " זה בסדר .. " אמרתי והנער הלך
" מה ברצונך כאן ? " שאל המנהל בקול רגוע
" באתי לבית ספר .. " אמרתי מסתכלת על חדרו של המנהל
" מה השם ? " שאל לוקח עט בידו
" שקד דדון " עניתי
" כחי " אמר ואחז בידו מפתח והביא אותו לי
" את חדר מספר 356 קומה שנייה את השאר כבר נודיע לך תנוחי בינתיים , " אמר מביא
את המפתח לידי וקם מסמן לי לצאת מחדרו
" תודה " אמרתי לקחתי את המזוודות שלי והוא הרים גבה במבט לא ברור
ירדתי מהבניין והלכתי לבניין הגדול ליד ששמה ישנים
" צריכה עזרה ? " שאל נער שהוא עוזב את ידי במזוודה הגדולה ומחזיק אותה
" מנגנת ? " שאל בקול רגוע ושלבתי " כן " עניתי בקול חלד מסתכלת על המספר החדר בדף
" 365 בואי , " אמר מוביל אותי אחריו שאנחנו נכנסים לקומה הראשונה ומהומה מתפרצת לה