מי אני בלעדייך? הקדמה+פרק ראשון

היושים קוראים לי שיר בן שמחון אני בת 17 כיתה יא גרה בתל אביב ישלי שיער שטני עם גוונים וקצוות בלונד טבעי ועיניים שקד כהות עם פס כחול מסביב אני 1.69 רזה אני לא בדיוק 'חביבת הקהל' בביצפר בואו נגיד את זה ככה בעצם אפעם לא הייתי והאמת? טוב לי ככה אני לא אוהבת את כל הרעש הזה מסביב אני אוהבת שיש לי את הפינה השקטה שלי ישלי 2 אחים שקד אחותי התאומה ושון אחי הגדול הוא בן 19 בצבא. החברות הכי טובות שלי הן עדי, ליאל וליאם (הן תאומות). אני אוהבת לרקוד ולהילחם פשוט בזה אני יכולה להוציא את כל התיסכול ואת כל העצבים שלי הריקוד משחרר והלחימה מוציאה עצבים.

הייוש חברותתת קוראים לי שקד כיתה אני בת 17 כיתה יא, גרה בתל אביב, ישלי עיניים בצבע שקד ופס כחול-סגול מקיף אותן ושיער שטני גוונים טבעי אני 1.74 רזה. ישלי 2 אחים גדולים שיר התאומה שליייייי ושון אני כמו אחותי מוציאה עצבים ותסכול בריקוד לחימה אבל את עצמי אני משחררת במוזיקה אני מנגנת על גיטרה אני ממש מקובלת אבל לא טוב לי שם כל הזמן להיות מוקף באנשים מעצבנים וחייבים ללכת כל הזמן עם האופנה האחרונה זאת אפעם לא הייתה אני אוהבת ללכת עם כובעים ותיקראו לזה טומבוי אבל אני אוהבת את זה אבל בגלל שאניממש מקובלת אז אני צריכה כל המן ללכת עם חצאיות ושמלות אוף שונאת את זה!!!!! תמיד קינאתי בשיר שהיא לא צריכה כל הזמן לדאוג ללכת עם 'האופנה האחרונה' או לדאוג שכולם יואהבו ושיש לה את הפינה לברוח אליה החברה הכי טובה שלי היא אופיר חולה על הילדה הזאת!!!!

היי אחוקים אני שון האח הגדול של שיר ושקד אני בן 17.5 כיתה יב גר בתל אביב סוטציונר אש מזיין ויורק כל אחת נופלת לרגלייי טוב עם יופי כזה איך לא? ישלי שיעור שחור פחם ועיניים כחולות כמו הים עם פס סגול מקיף אותן.

נקודת מבט שיר
קמתי ב 7:00 כמו כל בוקר, בוקר חרא סידרתי את השיער והתאפרתי משו כזה בקטנה שמתי מייקאפ וסומק ורדרד עדין שמתי חולצת ביצפר כחולה וטייץ שחור נעלתי מיני מגף שחור ונעלי ספורט בתיק בנוסף שמתי בתיק מחברת וקלמר ואת המחשב (אנחנו לומדים עם מחשב) וירדתי למטה הכנתי לי נס וחיכיתי ששקד תרד היא ירדה אחרי עשר דקות לבושה בחולצת בטן סגולה וחצאית שחורה איך לא נמאס למה מחצאיות איך?!?!? היא נעלה נעלי בובה סגולות והתאפרה עם אודם עדין מייקאפ וסומק, היא לקחה שקית שוקו "יצאנו?" שאלתי אותה "יצאנו" היא ענתה לי והתחלנו ללכת לכיוון הביצפר "תגידי יש מצב את מוציאה אותי מהשעה הראשונה? אינלי כוח למחנך הסתום שלי" "אוי את עם אריאל?" "כן, לצערי" "בטח למה לא גמככה ישלי עם שרון אז אי אצא" "תודה" אני ושקד באמת יכולות להיות החברות הכי טובות אבל היא לא רוצה ליתר דיוק החברים שלה לא רוצים והיא מושפעת. הביצפר נמצא באותו רחוב של הבית שלנו אז ההליכה הייתה קצרה הגענו ב8:10 איחור של עשר דקות אבל חפיף חחח.
באיזשהו שלב התפצלנו כל אחת לכתה שלה אני ליא2 שבקומה הראשונה והיא ביא6 בקומה השנייה. "שלוווווווווווווווווווווווםםםםםםםםםםםם" אמרתי כשפתחתי תדלת "מה קורה שרון?" (המורה) "וואו מישי פה עם אנרגיות" "איך לא? לראות תפרצוף המכוער שלך על הבוקר זה מה שעושה לי תיום" אמרתי בציניות וראיתי איך היא מתחילה להאדים "תגידי אני יכולה חצי?" "ממה?" שאלה כולה רותחת חחחח "מהעגבנייה בפנים שלך" גיחכתי כשכל הכיתה אחרי ופה היא כבר נשברה "שיר צאי לי מהכיתה ע-כ-ש-י-וווווווו" "למה המורה? סבבה לי פה יש מזגן" "שיר צאיייייייייייי" טוב,טוב יצאתי רק אל תתפוצצי טעות שלי זה כבר קרה" "ביוש" חחחחח צחקתי שיצאתי מהכיתה "המורה הזאת משו מיוחד" מילמלתי בדרכי לכיתה של שקד עמדתי מול הדלת טוב הנה זה בא שלוש שתיים אחת ותחתי תדלת בתנופה אחת "שקד בואי מהר זה דחוףףףף" "מה קרה?" שאל אריאל "הו הי אריאל לא ראיתי אותך" עניתי בציניות "שקד ואי אמא בבית חולים" המצאתי "מה למה?" היא שאלה בלחץ מזוייף שראיתי איך היא מתאפקת לא לחייך "היא, היא" אמרתי מחפשת סיבה "היא התעלפה בעבודה" אמרתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש "אריאל אני יכולה ללכת?" היא שאלה בקול כאילו מייבב ואני התאפקתי לא לצחוק "בטח בטח לכי" "תודה" ויצאה יצאנו מהבניין והתפוצצנו מצחוק "אין על המורים האלה שני פתים" אמרתי "מה עשית לשרון המסכנה שהיא הוציאה אותך?" שאלה "אהה זה קל אמרתי לה שהפרצוץ המכוער שלה זה מה שעושה לי תיום ושאלתי אם אפשר חצי מהעגבנייה בפרצוף שלה" אמרתי צוחקת תוך כדי הסבר "בואי נלך לים" אמרתי אחרי שתיקה של כמה דקות "סבבה אבל חכי שנייה אני צריכה ללכת לקחת את התיק" "טוב" "בואי איתי אחרת אני אגמגם מול אריאל והוא יבין שמשו לא בסדר" "בסדר" עלינו לכיתה שלה "תקשיבי אני אצעק לך תביאי אותו מהר שאבא לא יחכה הרבה ואז תיכנסי ואני אבוא אחרייך כך שאם תיתקעי אני אוכל להציל אותך" לחשתי לה "סבבוש" שלוש שתיים אחת "תביאי אותו מהר שאבא לא יצטרך לחכות הרבה" צעקתי והיא בדיוק פתחה תדלת כשאני רצה בעקבותיה "מה קרה עכשיו?" אריאל שאל ראיתי שהיא לא עונה ומתחננת לעזרה בעיניים "אבא שלנו בא לקחת אותנו לבית חולים כי מסתבר שזה יותר חמור ממה שחשבו" אמרתי ושקד עשתה כן עם הראש "טוב אבל זריז" אריאל נאנח "היא לקחה את התיק והדברים ובינתיים סימסתי לשון 'חזרנו הביתה, התבטלו לנו הלימודים' ויצאנו מהביצפר צוחקות על אריאל "אין המורה שלך משו מיוחד" אמרתי לה "אניודעת אניודעת" הגענו הבייתה והחלפתי לבגד ים שהוא תחתון שחור וחזייה מנומרת שמתי שמלת ים מנומרת וכפכפי אוויאנס שחורות וירדתי למטה כשראיתי ששקד עדיין לא באה התחלתי לארוז תיק שמתי ארבע מגבות -שתיים לכל אחת- שתייה וספר גמרתי לארוז לפתע נשמע צליל הודעה מהאייפון שלי פתחתי ההודעה הייתה משון 'טוב' הוא כתב 'עכשיו אתה נזכר? חחח' שלחתי 'מה לעשות את לא היית בשיעור האמ האמ' 'חחח צודק סורי טוב אני ושקד זזנו לים ביוש' 'ביי' הוא שלח וכיביתי תאייפון "נו שקד את יורדת?" (הבית שתי קומות) צעקתי לה "אני באה אני באה לחץ" היא ירדה עם שמלת חוף ורודה וכפכפי אוויאנס שחורות והלכנו לים. הים די קרוב לבית שלנו כך שהגענו אחרי חמש-עשר דקות בערך. שקד ישר הורידה את השמלה שלה היא הייתה עם תחתון שחור וחזייה ורודה והלכה להשתזף. אני הוצאתי את הספר שלי והתחלתי לקרוא אחרי איזה חצי שעה גמרתי חצי ספר והגשתי מכה חזקה בראש "בנזונה" מילמלתי הסתכלתי לראות מה פגע בי וראיתי כדור חיפשתי עם העיניים מאיפה הוא בא וראיתי מישו מתקרב אלינו הוא היה עם שיער שטני ועיניים ירוקות אליקס, עגיל בגבה, פס בגבה ועגיל באוזן אחת הוא היה עם בגד ים כחול וחולצה שחורה "היי" אמר "היי" עניתי ביובש "מה ככה יבש? לא אוהבת מה שאת רואה?" "מה אני רואה? מכוער בבגד ים מולי" עניתי חזרתי לספר והוא הלך "מי היה החתיך?" שקד שאלה כשעיניה נוצצות "אינלי מושג ואיזה חתיך בראש שלך סתם עוד ערס שחש" "בואנה את אני אפעם לא אבין איך את לא נופלת כשאת רואה חתיכים" אמרה שקד וגיחכתי לי בניגוד לשקד לא אכפת מהמראה של הבחור שיהיה 'חתיך' שיהיה 'כיעור' מבחינתי הכל אותו דבר וכל הבנים חארות "נו מה עכשיו?!?!?" צרחתי ששוב הכדור עף לי על הראש "עזוב אל תטרח" צעקתי לו שבא לקחת את הכדור וזרקתי להם אותו חזרתי לספר לא עברתי 2 עמודים ושוב הכדור עף לי לראש הפעם התעצבנתי לקחתי את הכדור והלכתי אליהם "פעם שלישית גלידה" גיחך אותו אחד התעלמתי "נו מה יש צריך ללמד אותכם לזרוק כדור?!?!??" שאלתי בעצבים "וואו מישי פה עצבנית" הוא אמר "באמת?" שאלתי צינית "בוא חדש לי משו" אמרתי בזילזול "טוב יאללה תביאי תכדור" אמר ובא לחטוף הזזתי מהר תיד והוא נפל על הרצפה "בת כלבה" הוא מילמל התעלמתי "עוד פעם אחת הכדור הזה עף עליי ולא יהיה לכם כדור!!! ברור???" אמרתי-שאלתי בעצבים "ביי" חזרתי לשקד "שקד אני חזרתי הבייתה את באה?" "כן" היא ענתה ארזנו את הדברים והלכנו הביתה נכנסנו "היי מאמא היי פאפא " אמרתי להם "היוש" אמרה שקד "שבו בקשה" אמר אבא שלי "קרה משו?" שאלתי "תקשיבו בנות אנחנו שולחים אותכם לפנימייה" "מה?!?!?" צרחנו אני ושקד ביחד