What Difference Does It Make- פרק 17 (כול מה שאחרי)

"את בסדר?"
כריס שכב לידי במיטתו כשסדין מכסה חלקית את שנינו. ידו הימנית היתה מונחת מתחת לעורפו וידו השמאלית ליטפה את זרועי הימנית כשגופו פונה אליי ושלי אל שלו. הרגשתי כאילו החיים שלי השתנו במעשה בודד אחד; אני לא בתולה יותר.
אני לא יכולה להגיד שזה היה מדהים; זה כאב, צרב במידה מפתיעה ותפס אותי לא מוכנה. הדם שירד לי הכתים את הסדינים של כריס והיינו צריכים להחליף אותם ולשים חדשים. הסדינים המוכתמים עכשיו היו בפינה, מגולגלים ברישול. הרגשתי מבוישת שדיממתי על הסדינים שלו (הדם גם עיטר את ירכיי הפנימיים וניסיתי לנקות אותו כמה שיותר) והייתי נבוכה מכול העניין. זה לא היה רומנטי ונפלא כמו שציפיתי. סרטי הקולנוע לא מכינים אותנו לרגעים האלה ומציירים את הפעם הראשונה כאל משהו קסום ומופלא עם נרות דלוקים מסביב ומוזיקת רקע מתאימה, אבל עכשיו אני שוברת את המוסכמות ואומרת חד וחלק- זה לא קסום וזה לא מופלא.
אבל עכשיו כששכבנו זו מול זו במיטתו, הרגשתי קרובה אל כריס כמו שמעולם לא הרגשתי עם אף אחד.
"עכשיו כן," עניתי לו.
"איזה מבאס להיות בחורה," הוא אמר.
"אין לך מושג…" עניתי והוא צחק.
"כמה בא לך לעשן עכשיו?" שאלתי.
"בכלל לא בא לי," הוא ענה וידעתי שהוא משקר אז חייכתי.
"מתי היתה הפעם הראשונה שלך?" שאלתי.
"כיתה ח', נטלי קינג," הוא ענה. "זה היה כול כך גרוע…לא ידעתי מה אני עושה ואז כאב לה כול כך שהייתי צריך להפסיק ובקושי הצלחתי להמשיך אחרי זה מרוב שהייתי מבוהל." הוא צחק.
"נטלי קינג?" לא הכרתי אותה.
"היא עברה לדנוור בכיתה ט' אז לא נתקלת בה," הוא ענה.
"אז נתת לי שם אחד!" אמרתי לו.
"ונשאר לך עוד 4 לגלות…" הוא קרץ. הרמתי היד שלי כדי לשים על צווארו וידו גלשה על מותניי ואז על גבי התחתון. נישקתי אותו והסתובבתי לצד השני ושמתי את ידו סביב מותניי והוא הצמיד אותי אליו.

לא הבנתי מתי נרדמנו אבל לפתע שנינו התעוררנו לשמע קולות צעדים נמרצים יורדים במדרגות. לא ידעתי מה השעה וכשפקחתי את עיניי, לקח לי כמה רגעים ארוכים להבין איפה אני ומה קורה.
הרגשתי איך ידיו של כריס משחררות אותי והסתובבתי כדי לראות מה קורה וראיתי לפתע את אימא שלי ואביו של כריס בוהים בנו. משכתי מיד את הסדין עד הצוואר וראיתי את מבט האימה על פניה של אימי כשראתה אותי שוכבת לידו של כריס עירומה לחלוטין.
"אלוהים," אביו של כריס מלמל כשהוא מביט בנו. שיערו הלבן נראה פרוע במיוחד והבנתי שהוא כנראה התעורר רק הרגע. הוא העביר מבט נרגז ותקיף בכריס.
"ג'יימי, הגיע הזמן ללכת הביתה," אמרה אימי בקול שקט אבל בהחלט רועד. היא הסתובבה וחזרה לעלות במדרגות ואחריה יצא אביו של כריס מיד.
כריס הסתובב להביט בי כדי לראות את התגובה שלי.
"אני הולכת לזרוק את עצמי מצוק," אמרתי בשקט, מביטה באימה במדרגות המובילות לדלת.
כריס ואני יצאנו מהמיטה והתחלנו להתלבש כששנינו מזועזעים. התלבשתי במהירות וידיי רעדו. איך ייתכן שהרגע אימא שלי ראתה אותי עירומה עם בחור? למה דברים כאלה קורים לי?
"את בסדר?" שאל כריס כשהוא רוכס את המכנסיים שלו.
"לא," עניתי ומשכתי על עצמי את החולצה. "הרגע אבא שלך ואימא שלי תפסו אותנו עירומים ביחד!"
"לפחות זה לא היה בזמן סקס," כריס חייך. לא היה לי חשק לבדיחות.
"מה השעה?" שאלתי אותו.
הוא הסתכל בשעון, "2 וחצי".
אחרי שסיימנו להתלבש, שנינו עלינו יחד מהמרתף לבית. אימא שלי לא היתה שם; אביו של כריס אמר לי שהיא בחוץ באוטו. כריס יצא איתי החוצה וניגש איתי למכונית.
פתחתי את הדלת והתיישבתי במושב הקדמי. אימא שלי הביטה בי במבט אטום ולא אמרה דבר. כריס השאיר את הדלת שלי פתוחה והסתכל על אימא שלי,
"אני מצטער גברת בריק," הוא אמר לה. היא הביטה בו במבט שכמעט גרם לי להתכווץ בעצמי. "לא התכוונו להדאיג אותך".
היא לא אמרה לו דבר ורק הסיטה את מבטה בנחישות. הוא סגר את הדלת ואימא מיד התחילה לנסוע.
טיפות גשם התחילו לרדת ולטפטף על שמשת המכונית; אימא נסעה במהירות ולא אמרה דבר. השתיקה רעמה באוטו.
לא ידעתי מה להגיד.
הדקות חלפו באיטיות בשעה שאימא נסעה הביתה ועצרה לבסוף מול הבית. היא כיבתה את המנוע ולא זזה. הגשם התחיל להתחזק בחוץ והסתכלתי עליה כשהיא מביטה ישירות קדימה מבלי להביט בי בחזרה.
"השתמשתם באמצעי מניעה?" היא שאלה בקול שקט ועדיין סירבה להביט בי.
הזדעזעתי מהשאלה אבל לא היה מנוס מהנושא אז עניתי בקול קטן, "כן".
היא שתקה שוב לרגעים ארוכים ואני המשכתי להביט בה בחרדה גוברת.
לפתע היא טלטלה את ראשה והרכינה את ראשה בתסכול ואמרה, "אני פשוט לא מאמינה שעשית את זה!"
"אימא-"
"את רק בת 17, את לא יודעת שום דבר על סקס!" היא אמרה בקול תקיף.
"אני יודעת מספיק," התנגדתי.
"את לא יודעת כלום!" היא כמעט צעקה וסוף סוף פנתה להביט בי בעיניים רושפות מכעס. "את לא יכולה להבין את המשמעות של יחסי מין ואת כול ההשלכות שלה!"
"זה סקס, כולם עושים את זה!" עניתי לה בכעס.
"אה אם כולם עושים את זה אז כמובן שגם את חייבת לעשות את זה!" היא אמרה בעוקצנות. "זה רק מראה לי עד כמה לא היית מוכנה לזה!"
"לא עשיתי את זה בגלל אחרים, עשיתי את זה כי רציתי!" הבהרתי לה.
"הוא לחץ עלייך?" היא אפילו לא הקשיבה לי.
"ברור שלא," עניתי מיד.
"אני לא רוצה שתתראי עם הבחור הזה יותר," היא אמרה לי.
"מה?" הייתי בהלם מההתנהגות שלה. "זה לא עומד לקרות…" אמרתי לה.
"את צריכה להתמקד בעתיד שלך ולא ברומנים מטופשים!" היא אמרה לי.
"תפסיקי אימא!" אמרתי לה בכעס.
"ג'יימי את נסחפת לקשר שלא עומד להימשך בכול מקרה, את עומדת להיפגע." היא אמרה.
"זה הבחירה שלי והחיים שלי, אל תתערבי!" אמרתי לה בכעס ויצאתי מהמכונית כשאני טורקת אחריי את הדלת. רצתי חזרה אל הבית כשאני מנסה לגונן על פניי מהגשם. עליתי לחדרי מיד ולא יצאתי משם עד הבוקר. בבוקר, קמתי כרגיל ללימודים והתארגנתי לבית הספר.
אני ואימא בקושי החלפנו מילה זו עם זו חוץ מבוקר טוב קריר. היא הסיעה אותי לבית הספר בדממה מעיקה.
בשני השיעורים הראשונים היה לי שיעור מתמטיקה שהוא לא היה משותף עם כריס אז לא ראיתי אותו. בהפסקה חיפשתי אותו ומצאתי אותו בקומה השנייה במסדרון. נראה שהוא מחפש אותי גם.
"היי," הוא ניגש אליי ונישק אותי.
יצאנו מהבניין והתיישבנו על אחד הספסלים כששנינו פונים זה לזה, רגליי היו משולבות בישיבה מזרחית והייתי צמודה אליו. שמתי את זרועותיי סביבו.
"איך היה אתמול?" הוא שאל אותי.
"רע…" עניתי. "אבל זה יחלוף…" הוספתי.
"היא כעסה?"
"מה אתה חושב?"
"אבא שלי רתח עליי גם," כריס אמר בחיוך קטן.
"כריס," אמרתי, פניו היו קרובים לשלי ויכולתי להרגיש בהבל פיו.
"אה?"
הבטתי בו, בעיניו המחייכות בהתגרות תמידית, באדישות המסוימת של שפת גופו, בחיוכו העקום מעט ואמרתי, "אני אוהבת אותך…". ליבי פעם בהתרגשות אבל הרגשתי שלווה מסוימת.
כריס הביט בי במבט מעט המום מבלי להגיד דבר. דבריי נשארו להדהד בין שנינו באווירה טעונה.
לפתע הוא נרתע ממני והסרתי את זרועותיי ממנו. הוא הוציא מכיסו חפיסת סיגריות, שלף סיגריה אחת והדליק אותה.
הפעמון צלצל אי שם מרחוק כדי לרמז על סיום ההפסקה אבל בקושי שמעתי אותו, הרגשתי כאילו אני מרחפת באוויר בלי שיווי משקל מבלי יכולת למצוא אדמה מוצקה.