ואתה תקשיב בשקט…/שירו של הכנר

מתחת למים,
הכוכבים זורחים,
וכשתקום מחר בבוקר,
ייעלמו העננים,
והחלום הסורר,
אשר אותך רודף,
יתגשם.
וגשם בלי רוח,
ושלכת בלי עלים-
אלו רק עוד סימנים,
לזמנים הישנים,
בהם עטפו אותך ידיים,
בחיבוקים חזקים.
העולם הפוך,
ואולי זה רק אתה,
אך כשתפקח את עיניך-
תעלם הסערה,
ואישה חסרת כנף,
תעמוד מולך,
בוכה.
היא תספר לך אגדות,
על המכשפה מההרים,
והקוסם העתיק,
שמחייה את המתים,
ועל האיש שישן כבר אלפי שנים,
כשלצידו כינור עץ כבר דורות ארוכים,
וקוביות בלי הפסק,
מסתחררות ללא סוף,
עד אשר יקום אדונם,
ויביא את הסוף.