בא לי.

בא לי לבכות בא לי לצרוח בא לי לכעוס בא לי לברוח בא לי לטבוע בא לי להיחנק בא לי למות אבל אני לא יודעת איך!!!
כששאלה אותי אם אני צריכה עזרה אמרתי לה יפה: לא תודה. 
אבל כשהייתי צריכה עזרה אבל היו אורחים בסלון, לא יכלה להתפנות אלי אז ארזתי לבד את התיק. 
אחרי הרבה זמן הגיעה אל חדרי אמרתי שאין מקום והיא אמרה חכי ותראי. הוציאה אץ התיק רחצה ושאלה מדוע כץ כך הרבה דברים… עניתי שאני צריכה. היא אמרה טוב,אבל כדי שיהיה יותר מקום כדאי שתפני…  לא אמרתי כלום והיא יצאה. 

אמא. אני לא תמיד אומרת את אשר רצתה נפשי לומר. אבל אולי אם תתעקשי טיפה יותר איתי ובכוח לגרום לי לדבר, תביני, לפעמים איני רוצה לדבר אז די אבל לפעמים רוצה אני לבכות ולצרוח ולומר: אינכם רואים לי בעיניים שיש לי רצון לדבר? וגם אם קרה וקצת מתחצפת תסתכלו מקרוב ותראו שמסכה על פני!!!
לרוב אייני באמת רוצה לומר את אשר על ליבי אבל אם אמרתי שצריכה אני את עזרתך, שתיעצי, ושסתם תהיי שם כשאני  אורזת אץ התיק.. אז כן. אני מתעצבנת את יושבת בסלון עם האורח ואחכ כשאת כן מתפנה… שוב אני עצבנית ואין לי כוח. 
אז הלכתי למיטה ליבי כבד עלי. 
רוצה אני לברוח
רוצה אני לשכוח
רוצה ללכת
רוצה לצרוח
לבכות
לישון
לנוח.