לילות לא מוארים

בחוץ השמיים קודרים, ובצדק
כיאה ללילות הקרים
גם הלילה אוחזת האצבע בהדק
בכתליי הסדקים נפערים

המום ועגום
מרופט וסתום
חסר כוח, חסר מנוחה ורדום
מסתובב ללא כלום, בלי תכלית ביקום

בלי אהבה, בלי ידיד, בלי כתף
נודד על חרבי, כעוס ועייף
מצחצח חרבי ונפרד מכולם
מלטף את הרעל וחוזר לעולם

עומד על צוק מחשבתי
מסתכל אל האופק
ירעמו עוד שמיים
ירעם גם הדופק

הלהביא את הקץ
או לחכות לבוראי?
הלסיים הסיוט
או לחכות לעורי?