מלכת הלבבות

תמיד כשחושבים על מלכת הלבבות חושבים על קלפים, או על עליזה בארץ הפלאות, ואף אחד לא יודע שכל אלה מבוססים על מלכת לבבות אחרת, מזמנים אחרים. היא שלטה על כל העולם, ודגלה בשלום, אחדות וכמובן אהבה. היא אהבה את כולם ואהבה מאוד, אהבה כל כך שלא יכלה לשאת את מראהו של הבחור העצוב שנהג לבקר בחצרה. אותו היא אהבה במיוחד, אהבה שונה ומיוחדת שלפניו לא נתנה לאיש. היא נהגה לרדוף אחריו, לרוץ במסדרונות הארמון האינסופיים בניסיון להשיג אותו ולנשק אותו, לאמר לו שהיא אוהבת אותו. זה לא היה סוד שהמלכה אוהבת את כולם, אך היא לבדה ידעה מה שונה בנער ההוא, הנער העצוב.
הוא לעולם ברח, מתעקש להישאר באומללות והעצב שלו, כי הרבה יותר קל לאדם לרחם על עצמו ולהיות עצוב מלקחת אחריות ולקבל עזרה. היא מצידה לא קיבלה את החלטתו, ונשבעה להציל אותו יום אחד, כי כך אמר לה ליבה- ואם מלכת הלבבות לא תקשיב לליבה, מי יקשיב?
הוא מעד ונפל לבור שחור, הדיכאון הקיף אותו והוא נעצר, נואש. ידיו ניסו להיאחז באדמה אך החור גרר אותו לתוכו כמו וואקום. בייאוש קרא למלכה, מגייס כל טיפת תקווה בניסיון קלוש להישאר בחיים. היא רצה לעברו, מושיטה את ידה, ואט אט משכה אותו החוצה.
היה זה הרגע שבו ידו נגעה באהבה טהורה, אהבה ממלכת כל הלבבות. מעולם לא העריך כראוי את המתנה שזכה בה, לא ידע, כי הלב הגדול בעולם היה מוכן להתמסר לו לחלוטין, אילו רק ניתנה לו ההזדמנות.
"ומה אם נתנשק?" שאל אותה, קולו נקי מבושה. מלכת הלבבות נרתעה לאחור. היא ידעה שמשם, אין דרך חזרה. מעולם לא חשבה שתגיע לרגע זה, שתזכה בו, אך כשהרגע הגיע החרטה הכתה בה והיא הבינה שהיא לא מוכנה. היא כיסתה את פיה בידה וברחה ממנו, מסרבת לתת את הדבר שביקש.
כיצד זה ייתכן? שיצור שמלא בכל כך הרבה אהבה יסרב לחלוק אפילו רגע אחד של התמסרות, אהבה אמיתית? היא חלמה על הנשיקה מהרגע שפגשה אותו, אך כשהרגע הגיע לא הייתה מוכנה.
והוא? הוא נעלם. יש שאומרים שהוא מצא אחרת, יש שאומרים שחזר וקפץ אל הבור. אך מלכת הלבבות מעולם לא חזרה לעצמה.- היא הפכה שטוחה, כמו קלף, וכך נשארה עד עצם היום הזה.

הנסיך הגיע,
הוא מושיט את ידו,
כמה היא רוצה
לעמוד לצידו.
אבל אין לה האומץ,
רק רתיעה,
מכל קרבה-
מכל תנועה.
היא לא יכולה
לגייס את הכוח
לגעת באיש,
בלי לרצות לברוח,
יש בה האש,
אהבה קיימת,
אך השריטה עמוקה
היא לא מממשת.
הלב אוהב,
אבל גם מפחד.
היא תקועה בין קירות,
לא יכולה לצאת.
תארו כך מצב
שאדם לא יכול,
להביע רגש
בלי לרצות לחדול,
רתיעה מבני אדם,
אי יכולת לחבק,
לפחות מילים יש לה
לאמר מה חונק.
זו אולי רק פריקה,
או צרה אמיתית,
ואולי אני סתם
נורא ילדותית?