הלב מתעקש עלייך -פרק 4

התעוררתי בגלל דפיקות בדלת…. "אמא!! הדלת!!" אבל אף אחד לא פתח אותה.. "כמה מתאים להם ללכת ולהשאיר אותי לבד עם הדפיקות האלה" מלמלתי בזמן שירדתי למטה לפתוח את הדלת.
"שלום…אנחנו השכנים החדשים, אני ויויאן וזה רומן" ויויאן הייתה אישה גבוהה,רזה,שיער שחור,עיניים כחולות בהירות..היא הייתה ממש יפה. ורומן היה שרירי אבל כל הזמן עסוק במניות.. לפי מה שראיתי דרך האייפון שלו.
"שלום…אני אמילי.. אממ ההורים שלי לא בבית כרגע אז אתם יכולים לבוא בערב להכיר אותם?"
"כן.. תוכלי להכיר את הבן שלנו הוא בגילך בערך.. את בת 17-16 נכון?" אמרה ויויאן
"17 וקצת… והבן שלכם?"
"17 וקצת" אמר רומן..
"טוב.. אתם מוזמנים בערב בערך ב..אמ..מה השעה עכשיו בכלל?"
"12:30"
"תודה,אממ בואו ככה בסביבות 19:00 בערב… אני די בטוחה שההורים שלי יהיו בבית"
"תודה על ההזמנה…אנחנו נשתדל שהבן שלנו יבוא איתנו.. הוא יתחיל ללמוד פה בשבוע הבא" הוסיפה ויויאן.. כאילו שזה באמת עניין אותי אז.. הדבר היחיד שבאמת אבל באמת עניין אותי זה לחזור לישון עכשיו.
"שבוע הבא? נשאר עוד שבוע לחופש!?" התעוררתי לפתע…
"כן…לא ידעת..?" אמרה ויויאן והסתכלה עליי כאילו אני קוקו
"ידעתי שחוזרים ללמוד עוד מעט…אבל שבוע הבא? יש לי כ"כ הרבה דברים לעשות!!"
"טוב אנחנו לא נפריע לך" אמר רומן ולקח את ויויאן
"אתם עדיין מוזמנים בערב…רק שתדעו" קראתי אחריהם וסגרתי את הדלת.
התחלתי לבשל,לנקות והספקתי עוד לסדר את השיער ולהתלבש כמו בן אדם לפני 18:30.. ההורים שלי הגיעו הבית ב-18:55 "אימא,אבא השכנים החדשים באים.. הזמנתי אותם לארוחת ערב"
"מתי?" שאל אבי וזרק את תיק העבודה שלו על הספה.
"עכשיו…."
"למה?" אמרה אימא… היה ניכר בקולה שהיא לא מרוצה מזה שהזמנתי אותם.
"כי הם באו בבוקר והעירו אותי ולא היה לי נעים אז הזמנתי אותם…" הדפיקה קטעה את דבריי "והינה הם פה..תחייכו ותתנהגו יפה!!!" הרגשתי באותה שנייה כאילו אני המבוגר האחראי ושההורים שלי ילדים קטנים. "שלום ויויאן ורומן.. איפה הבן שלכם?" אמרתי כשפתחתי את הדלת. "הוא לא יכל לבוא.. הוא משלים חומר לקראת השנה החדשה"
"אהה נו טוב לא נורא.. אני אראה אותו בבצפר כנראה." הארוחה הייתה בסדר.. ההורים שלי התחברו מאוד עם השכנים ואני השתעממתי.. 'אוףף ולחשוב שהתלבשתי יפה ועשיתי תסרוקת ררק בשבילו!!! לפי המראה של ההורים שלו הוא אמור להראות יפה!! יופי אמילי…פעם הבאה הוא יכיר את האמילי האמיתית.. בלי כל האיפור'
"טוב יש בית-ספר עוד מעט אז אמילי צריכה להתרגל ללכת לישון מוקדם יותר מ-4 בבוקר.. אז נתקפל? אתם מוזמנים לעל האש בעוד שבוע.. בערך כשהלימודים יתחילו.. ותביאו את הבן שלכם" אמרה אמא שלי..
"טוב אנחנו נלך… תודה על ההזמנה.. נשמור על קשר …" אמר רומן..לשם שינוי הוא היה בלי האייפון שלו באותו רגע.
"לילה טוב" אמרו כולם ואני עליתי למעלה. התחברתי לפייסבוק ודיברתי עם איתי עד 3 בבוקר בערך.