זירת פשע-פרק 4

לקסי חזרה תשושה ועיגולים שחורים בעיניה.
"אמרתי לך שהמשטרה תצטרך להגביר את הקצב." אמר ג'ספר.
לקסי התעלמה מג'ספר ושאלה: "מה השעה?"
"2 בלילה."
"מרקוס ישן?"
"כן."
מרקוס היה שרועה על מזרנו הדקיק.
"מקווה שיהיה לילה שקט." נאנחה לקסי בעייפות, "לילה טוב."
"לילה…"
ולקסי שקעה בשינה עמוקה. וכך גם ג'ספר.
ג'ספר התעורר לקול הסירנה.
הקול הזה מוכר לי. חשב במרירות.
לקסי שמרה על מרקוס שלא יתעורר אף גם הוא.
"מה הפעם?" שאל אותה.
"לפני כשעתיים נגלתה הגופה." אמרה לקסי. "מה יהיה?"
הלחשושים והמבטים המודאגים שהיו על האנשים יותר מדי ימים לא ידעו עוד גבול.
כמה אנשים יש פה? מאה? מאתיים? ובכול יום מצתמצמת הכמות.
"אני הוכלת להביא קצת מים, תדאג שלא יתעורר." אמרה לקסי וקמה.
אחרי 6 דקות חזרה לקסי עם בקבוק מים ומבט עגום על פנייה.
"עוד רצח," אמרה, "אין לזה סוף."
"ומתי נגלתה הגופה?"
"לפני שתי דקות, אומרים שהיא נרצחה ב-3 בלילה."
ג'ספר הרהר, " 5 גופות בשלושה ימים."
"מסתבר."
"טוב, אני חוזר לישון."
"אתה לא מפחד?"
"ממה? הרי אותם סיכויים יש לרצוח בנאדם ישן ובנאדם ער."