אתמול בערב נישקתי בחורה חלק א'
הסיפור הנ"ל לא התרחש במציאות- הוא פרי דמיוני הפרוע בלבד!!"
"אני אומר לך, את תאהבי אותה!" אייל אמר בהתלהבות. "היא מדהימה, אני אומר לך !"
"יותר מדהימה ממני? שאלתי, קצת נעלבת.
"לא, מה פתאום, אף אחת לא יותר מדהימה ממך!" אייל חייך וחיבק אותי חזק, הדביק לי נשיקה גדולה על הלחי. "אוף, אני לא רוצה להיות מהחברות הקנאיות האלה שאומרות לחבר שלהן שהן לא מסכימות שיהיו לו ידידות… אבל אני לא אוהבת את זה שאתה מסתובב עם עוד בחורה מלבדי, אני לא מאמינה בידידות אפלטונית…""די, איזה חמודה את שאת מקנאה…" הוא צחק. "מה, אתה לא חושב ככה? אין דבר כזה ידידות אפלטונית בין בחור לבחורה. תמיד אחד הצדדים ימשך לאחר וירצה יותר, רק מחכה להזדמנות שבו הצד השני ובן הזוג שלו יפרדו… הנה תראה את ליאת, חברה שלי מהעבודה. כשהיא היתה בצבא היה לה חבר שנה. קשר רציני, הם כבר דיברו על חתונה והכול ואז הגיע לבסיס שלה מפקד חדש והם התיידדו וכול היום היו ביחד עד שהיא הבינה שהיא מאוהבת בו ועזבה את החבר שלה בשבילו. אם תעזוב אותי בשביל הידידה הזאת שלך יהיה ממש חבל עליה… אני בדרך כלל נגד אלימות, אבל אני יכולה להרביץ ממש חזק שאני כועסת…"אייל הדביק לי בוסה. "אוחח!! כבר אמרתי לך כמה אני אוהב אותך קנאית קטנטנה שלי?""לא יזיק אם תאמר שוב…""אני אוהב אותך!!!""כמה אתה אוהב אותי?" התחלתי להתרכך קצת."ככה הרבה!" הוא עשה מרווח ענק בידיים שלו."ולכמה זמן עוד תאהב אותי?" שאלתי משועשעת."אני אוהב אותך מעכשו ועד… אחר כך!".חיבקתי את אייל חזק. איזה מקסים הוא, חשבתי לעצמי. הבחור הזה מאז שאנחנו ביחד רק הרעיף עליי כמויות שעד כה לא ידעתי שאפשריות של אהבה. הוא אדם מאד נאמן, אף פעם לא נתן לי סיבה לפקפק בו. אני סומכת עליו בעיניים עצומות.
הכרתי את אייל במסיבה לפני שנתיים ביום העצמאות. היתי עם חברות במסיבה בקיבוץ יקום שהיתה קצת מאכזבת. היו הרבה ערסים… הנחמה היחידה שמצאתי במסיבה היתה דוכן של נקניקיות חינם שהיה שם. ואני, כמו כול ישראלית טובה מבית טוב, נותנים לי משהו חינם, מה אני לא אקח?…אז התבייתתי על דוכן הנקניקיות והתחלתי לבלוס כאילו אין מחר. בזמן שהיתי עסוקה בלעיסה שמעתי קול מאחורי: "שלום, אני מסתכל עלייך כבר 20 דקות ואת ממש מוצאת חן בעיניי. יש לך חבר?"לא טרחתי אפילו להסתובב. פשוט אמרתי "כן" אפילו שלא היה לי חבר כי היתי בטוחה שאיזה ערס קטן ומעצבן החליט לסמן אותי כמטרה.ואז הסתובבתי וראיתי לפניי בחור חמוד שנראה קצת עצוב עם עיניים גדולות בצבע שקד וגומות חן בסנטר. הוא הלך לחברים שלו ואני חשבתי לעצמי: "ואוו, הוא ממש חמוד. איזה טמבלית אני…"ואז עשיתי משהו שממש לא אופיני לי כי בדרך כלל אני מאד בישנית עם בחורים ולא מעיזה להתחיל עם מישהו שמוצא חן בעיניי, אבל הוא ניגש אליי קודם אז זה נתן לי אומץ… פשוט ניגשתי אליו, לקחתי לו את היד והתחלתי לרקוד איתו.הוא הסתכל עליי קצת מופתע ואז שאל:"אז… איך קוראים לחבר שלך?""לא קוראים לו, הוא בא לבד." אמרתי.הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח."סתם, אין לי חבר. פשוט חשבתי בהתחלה שאתה ערס שבא להציק לי אז נפנפתי אותך."אייל הנהן כאילו הוא מבין. ישבנו ודיברנו במשך כול המסיבה ואז הוא נישק אותי. החלפנו טלפונים ומאז אנחנו יחד כבר שנתיים. טוב לי איתו. הוא מאד מתאמץ לעשות אותי מאושרת.
את הידידה שלו הכיר אייל במכינה שהוא עושה במכללת אורט בראודה בכרמיאל. הוא לומד שם פיסיקה ומתמתיקה. הוא רוצה ללמוד הנדסת מכונות. היא רוצה ללמוד תעשיה וניהול. הם נמצאים שם כול היום ביחד ובערב גם לומדים ביחד, מתכוננים למבחנים יחד ומבלים יחד. הוא אומר שקוראים לה הדס ושהיא מדהימה. עכשו הוא רוצה שגם אני אכיר אותה… חסר לה להדס הזאת אם היא תנסה לקחת ממני את איילי. יש לי חגורה שחורה בקראטה…
שבוע אחרי שאייל הפציר בי להכיר את הדס, היה יום הסטודנט במכללת אורט בראודה ואייל לקח אותי איתו, כולו נלהב להכיר לי את הידידה הקטנה שלו. ישבנו בקפיטריה של המכללה עם עוד כמה חב`רה שלמדו איתו במכינה, דיברנו וצחקנו. ואז היא הגיעה."או! תראו מי פה!" אמר אייל כולו מאושר. "אהלן!" היא אמרה לכול הנוכחים. ישבתי עם הגב אליה אז לא ראיתי את פנייה. "הדס, אני רוצה להכיר לך את שירלי אהבת חיי. שירלי, זאת הדס."הסתובבתי אלייה ו… נשימתי נעתקה. העולם כולו כאילו נעצר, הזמן עמד מלכת. היא לא היתה יפיפיה זוהרת, אבל משהו בה בהחלט עשה לי פרפרים בבטן. היה בה משהו שריגש אותי, אני לא יודעת להסביר בדיוק מה. היו לה תלתלים ג`ינג`ים קופצניים וחיוך שובב ומלא חיים ועיניים כחולות כמו שני אגמים בהירים וצלולים ושפתיים בשרניות שבא לנשק. הלב שלי דפק בפראות. הרגשתי שאני נמשכת אלייה בטרוף. מה יש לי לעזאזל?הדס חייכה אליי והושיטה לי את ידה ללחיצה. "היי שירלי! אייל סיפר לי המון עלייך. אני כלכך שמחה לפגוש אותך סוף סוף.!""אה… שלום." התחלתי לגמגם. בקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה.
יום הסטודנט התחיל. אייל הלך לראות הופעת סטנדאפ של נאור ציון עם החברים שלו ואני נשארתי לטייל עם הדס בין הדוכנים שהיו שם. דוכני אוכל, דוכני תכשיטים, דוכנים של שמלות שאנטי ומכנסיי דייגים. הגענו לדוכן של בובות קטנות וחמודות. הדס לקחה בידה מחזיק מפתחות עם בובה קטנה של פרה וכשהיא לחצה עלייה יצא לפרה קקי…"איזה חמוד זה, אני חיבת לקנות את זה!" היא קרנה מאושר. הסתכלתי עלייה והחיוך שלה צבט לי בלב. המשכנו לטייל. היא סיפרה לי שהיא מנגנת על גיטרה, לומדת לנגן כבר 7 שנים והיא גם מופיעה. היא הזמינה אותי לבוא לראות הופעה שלה פעם. היא סיפרה לי שהיא מתנדבת בבית חולים בנהריה ועובדת עם ילדים חולים."אני רוצה לשמח אותם". היא אמרה. "הילדים הנפלאים הללו התבגרו בבת אחת בגלל המחלות האיומות שמהן הם סובלים והם בסך הכול ילדים קטנים והם כאילו נושאים את עוול כול העולם על כתפיהם הקטנות. חשוב לי לעשות משהו טוב עבורם. הידיעה שאני נותנת רגעים קטנים של אושר למי שכלכך זקוק לכך עושה אותי מאושרת."הסתכלתי עליה וחשבתי לעצמי שאייל צדק. היא באמת מדהימה. כמה אנשים ישקיעו ככה מזמנם וממרצם בשביל מישהו אחר? "יש פה מתקן של בנג`י". אמרה הדס. "רוצה לעלות?""יש לי בעיה קלה עם גבהים אז נראה לי שאני אותר…" אמרתי."אל תדאגי, לא יקרה לך שום דבר. זאת חוייה. בואי, יהיה כיף!" היא ניסתה לשכנע."לא אני פוחדת עזבי." אמרתי בחשש."הדרך הטובה ביותר להתגבר על פחדים היא להתמודד איתם" היא אמרה. "אל תפחדי, אני אשמור עלייך."לא יכלתי להגיד לה לא. המתנו בתור לבנג`י וכשהגיע תורנו קשרו אותנו שלא ניפול. מצאתי את עצמי מתנדנת בין שמים וארץ, מרחפת כמו ציפור."איזה כיף!" צרחתי. היתיי מאושרת שהיא שיכנעה אותי לעשות את זה."את רואה, אמרתי לך!" היא הושיטה לי את ידה. החזקתי אותה חזק חזק. בין שמים וארץ, כשהעננים מעליי והקרקע מתחתי, הרגשתי חיבור אדיר להדס, כמו שלא הרגשתי אל אף אחד אחר מימיי, גם לא לאייל. כאילו שתי הנשמות שלנו התחברו והפכו לנפש אחת…כול אותו לילה לא הצלחתי לישון. וגם לא בלילה שאחריו. לא הפסקתי לחשוב על הדס. היא לא יצאה לי מהראש. מה עובר עליי ?!
אחרי כמה ימים הדס התקשרה אליי והזמינה אותי לבוא איתה לבית החולים בנהריה. איך שנכנסנו למחלקת הילדים, כמה ילדים קטנים צעקו להדס, קפצו עליה וחיבקו אותה בחום. ליבי נמס. .."מי זאת החברה שלך?" שאלה אותה ילדה קטנה עם פנים יפות וקרחת."זאת שירלי, סיפרתי לה שאתם חברים שלי והיא רצתה לבוא לפגוש אתכם.""הי שירלי!" הילדים אמרו במקהלה. ישבנו איתם ליד מיטותיהם והדס שלפה את הגיטרה שלה והתחילה לנגן להם שירים עלפי בקשתם. התחלנו כולנו לשיר ולצחוק וגל של אושר הציף אותי. שיחקנו גם טאקי. אני האמת אלופה בטאקי. אני בלתי מנוצחת במשחק הזה, אבל הפעם הדס ניצחה אותי. מתערבת איתכם שהיא מרמה… בטח החביאה את הקלפים בג`ינס או משהו כזה…נשארנו שם כמה שעות וכלכך נהנתי עד שאמרתי להדס שאני חיבת לבוא איתה לכאן שוב. אחרכך הדס הציעה שנלך לטייל בחוף הים. טילנו לאורך החוף וקנינו גלידה. אני בטעם בננה והיא בטעם קרם עוגיות. התישבנו והתבוננו בשקיעה. ישבנו ופשוט דיברנו כמעט על כל נושא שבעולם עד שהיה כבר לילה. הכוכבים ביצבצו בשמים. ישבנו על החול הרך ודיברנו וצחקנו. אחרכך הדס התחילה לנגן בגיטרה."מה השיר שאת הכי אוהבת?" היא שאלה."השיר ההוא של משינה, שכחתי איך קוראים לו…" אמרתי לה והתחלתי לזמזם: "הסיפור שלי הוא קצת מוזר, על בחורה שלא מזמן הכרתי…"הדס התחילה לנגן ושרה איתי ביחד: "ואותה אני פוגש בבר כל לילה… והיא היתה יפה קצת משונה וגם הכוכבים דולקים על אש קטנה…" שרנו בקוליי קולות בזיופים מלוא הגרון והתפוצצנו מצחוק. כשהיא סימה לנגן שאלתי אותה: "מה השיר שאת הכי אוהבת?""שיר בעיפרון של בית הבובות." היא אמרה."ואוו זה שיר מדהים, אני מתה עליו!" אמרתי. היא התחילה לנגן ושרנו ביחד:"כי בחיים הכול עובר, מטעויות למד והשתפר, מה שקולך הפנימי אומר זו האמת שלך. לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע את כול הסובב אותך…"אנשים שעברו על החוף הצתרפו אלינו בשירה וככה ישבנו ושרנו עוד כמה שירים כשהדס ניגנה בגיטרה. אחר כך האנשים הלכו ונשארנו שתינו לבד. "היה לי יום מדהים היום." אמרתי לה. "בהחלט אחד הימים היפים בחיי.""גם שלי." אמרה לי הדס. "אני כלכך נהניית איתך, למרות שהכרנו רק לפניי כמה ימים אני מרגישה שאנחנו מכירות כל החיים, זה ממש מוזר…" היא אמרה. הסתכלתי עליה. הירח מאיר למעלה בשמים והכוכבים זורחים. רציתי לגעת בה. רציתי ללטף את פנייה ואת התלתלים שלה. רציתי לדעת עלייה הכול. רציתי לנשק אותה. רציתי אותה ורציתי שהיא תרצה אותי בחזרה. ואז זה הכה בי במלוא העוצמה. אני מאוהבת בהדס. אני מאוהבת בידידה של בן הזוג שלי. אני מאוהבת בה כלכך שזה כואב… אבל זה מטורף!! אני לא לסבית, אף פעם לא היתי. תמיד נמשכתי לגברים. ויש לי חבר, מה יהיה עם אייל? והדס, מה היא תחשוב על זה אם אספר לה? היא תחשוב שהשתגעתי. היא תבהל ותתרחק ממני. לא, אסור אסור לי לספר לה. אסור שאף אחד ידע. את הסוד הקטן הזה אשמור לעצמי… מה לעזאזל אני עושה עכשו??
המשך יבוא….
תגובות (0)