מסיבת התחפושות- פאנפיק לסיפור שלי- חלק 3

ג'יימס ואוונג'לין ריחפו ביחד מספינת הרפאים אל תוך אחת הקומות העליונות של המתנ"ס העירוני. זה היה משרד מעוצב בסגנון ישן ועתיק. ג'יימס מיד התחיל לחטט במגירות ובארונות הספרים שבמשרד.
"מה אנחנו עושים כאן, בכל מקרה?" שאלה אוונג'לין והתיישבה בעדינות על הכסא שעל יד השולחן, מסתכלת על ג'יימס ונאנחת.
"משעמם לי הערב, ותמיד רציתי להסתובב במקום נטוש כשלמעטה יש מסיבה. רק שדמיינתי את זה עם נשף. וכשאני עדיין חי. ועם תוכי." הוא הסביר.
אוונג'לין פערה את עיניה והביטה בו במבט מזלזל. "אין, אתה דפוק."
"גם אני אוהב אותך." הוא שלח לה נשיקה באוויר, והיא העמידה פנים שהיא מסלקת את הנשיקה מדרכה. "את כל כך כבדה." ג'יימס המשיך לחטט בספרים. הוא הוציא מארון הספרים ספר גדול ועבה, עטוף בעור. "תראי." הוא פתח ודפדף בו, והתיישב על האוויר מול השולחן.
"מה מצאת?" היא שאלה והתקרבה כדי לבחון את הספר.
"ספר כישוף." הוא חייך אליה.
אוונג'לין נתנה לו את המבט הרגיל שאסור לו לעשות את מה שהוא מתכוון לעשות. "אתה לא הולך לשחק עם זה." היא חטפה לו את הספר מהיד.
"מה זה משנה?" הוא לקח בחזרה את הספר מידיה. "בחייך, אני לא מכשף ואני בקושי חי. אין מצב שזה יעבוד." הוא החל לדקלם בלטינית את אחד הכישופים שהיו בספר. מיד כשסיים את ההקראה הדף של משב רוח פתאומי שיצא מתוך הספר הכה את שניהם.
"זה בטח כלום." הוא אמר. אוונג'לין הסתכלה עליו במבט מבוהל ומאשים. "די להסתכל עלי ככה. זה בטח כלום."