בפינת רחוב הכזבים

ירמיהו זיגמונד 14/11/2014 738 צפיות 4 תגובות

מבט אפלולי, מקטרת מוצתת
לוטף את שפתיו ברחוב
בפינת הכיכר, עוד יושב הוא בשקט
ובמתק לשונו מפתה את הרוב

אדם או חיה, מלאך או מפלצת
חשוך ולכן לא רואים זאת מכאן
חיוך או דמעה, ניצחון או איוולת
מגלגל את עיניו, לא בטוח לאן

עיניים קרות, ילדה מפוחדת
אומרים שפעם היתה בה שמחה
שיניים טורפות, נסגרת הדלת
מרגע לרגע אזלה הנשימה

צחוק משחרר, אין יותר פחד
התחלף כבר מזמן ביגון קיומי
הזאב נאנח, לא יגון לו כי אם נחת
עוד כיפה הסתבכה עם זאב ערמומי


תגובות (4)

יההה בהתחלה אהבתי אותו ואז קלטתי ואז בום. מתואר ממש יפה. רק- כיפה?

14/11/2014 02:41

גאוני, יש לך כתיבה נפלאה, ממש אהבתי :)

14/11/2014 16:49

מושלם. זהו מילה אחת שאומרת הכל!

15/11/2014 14:34
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך