מחשבות קודרות על מוות

ירמיהו זיגמונד 13/11/2014 735 צפיות 4 תגובות

ליל קדרות, רב העצב
דפיקות לב לפי קצב
בכורסא עוד ישוב
מהורהר וכאוב
סימני החיים הלכו לבלי שוב

זמן רב העיר שותקת מוות
זמן רב העיר רועשת אוב
בדידות, צער, יגון וסבל
הכל חסר טעם
דברים – דברי הבל

החבל קורא לי, הרעל קורץ
מחשבה מתגנבת, רוח ערב פורץ
לעמוד או ליפול
להיות או לחדול
הוצת הגפרור – וזה סוף הסיפור


תגובות (4)

מאוד יפה. משום מה הרגשתי שהסוף הןא סוף פתוח: גפרור להישרף או להדליק אור.

13/11/2014 19:26

    בדיוק מה שחשבתי…. זה יכול להשתמע לשתי פנים:
    להדליק נר של חיים
    או – להדליק נר של זיכרון…

    08/03/2015 06:36

סיפור חיי.
אהבתי.
#תגובותקצרות

13/11/2014 21:15

כתיבה יפה, אהבתי :)

14/11/2014 08:32
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך