כבוד השר – פרק 14 (18+)
שימו לב – בסיפור יש תיאורים מיניים ולכן הוא מומלץ מגיל 18+
כבוד השר – פרק 14
אני פותח את דלת ביתי. אלפי תחושות שונות, מוזרות וחדשות מציפות את גופי. איך אצליח לעכל את כל המידע שצברתי היום? איך אצליח לספר את המידע הזה לאיתן ולטומי?
אני מוריד את הנעליים שלי, ואני מביט בהם. נזכר שמותקן שם שבב ציטוט. אני מרים את הנעל ומביט בה, קולט שבב קטן בצבע שחור מודבק מתחת. אני מהר מקלף את שבב ושובר אותו, למרות שהייתי מאוד רוצה להשאיר אותו שם. השבב הזה נותן לי תחושה של ביטחון, תחושה שאני יודע שאורי מקשיב לי ושומר עלי. אבל אני לא מסוגל להשאיר את השבב שם, לא מסוגל שאורי ידע שאני רוצה שהוא ישמע אותי, לא רוצה שאורי יחשוב שאני תלוי בו כמו שהוא נתן לי את התחושה כמה הוא רוצה להיות תלוי בי עכשיו.
אני נכנס לחדר. על המיטה יושב איתן. אני מסתכל אליו בפנים מופתעות.
"מה אתה עושה פה?" אני שואל אותו, "איך נכנסת לבית שלי?"
הוא מסתכל אלי במבטו הרציני, "אני חושב שאני זה שצריך לשאול את השאלות כאן" הוא קם מהמיטה, תופס בידי ומושיב אותי בכוח על הכסא ממול המיטה, ואז חוזר ומתיישב על המיטה ומביט בי.
"מה?" אני תוקף אותו בשאלתי.
"אתה מסתיר ממני משהו במשך שבועיים, ולפני כמה רגעים הסתכלתי מהחלון וראיתי אותך יורד מלימוזינה יוקרתית" אומר איתן, "אתה מתנהג בצורה מאוד חשודה, צורה גועלית. מנסה לגעת בי ואז נרתע כל פעם, נותן לי תחושה שאני יכול לסמוך עליך, אבל אתה מאכזב אותי שוב. חשבתי שאתה מסתיר בהתחלה משהו מהחבורה, מהמחתרת שלנו, אבל אני חושב שאני מתחיל להבין מה אתה מסתיר"
"אתה לא מבין נכון אז" אני אומר לו בהקלה, "ואני באמת יכול עכשיו לספר לך את זה, ואני צריך שתקשיב לי טוב ותהיה רגוע. אל תתעצבן, אתה מפחיד אותי"
איתן צוחק צחוק שמעליב אותי. הוא קם על רגליו, עושה עיקוף מסביב למיטה שלי ומתיישב עליה.
"כמה זמן זה נמשך?" הוא שואל, "לפי איך שזה היה נראה מהלימוזינה, אתה כנראה שוכב עם בן אדם מבוגר ועשיר, זה עושה לך את זה? הוא היה הראשון שלך אז? היית רוצה לגעת בי לפעמים כדי להרגיש טוב עם עצמך שאתה שוכב עם אדם מבוגר? בן כמה הוא? חמישים? שישים?"
אני מביט באיתן בהלם. זה מה שהוא חושב? שאני בוגד בו? שאני יוצא עם אדם מבוגר ומיליונר. הוא טועה, הוא טועה ובגדול. אני מביט בו במבט הכועס שלי, מנסה לרמוז לו במבטי איך הוא מעז להגיד דר כזה. אף אחד לא נגע בי מבחינה מינית, הוא האדם הכי קרוב שהגעתי איתו לאיזה משהו מהבחינה הזאת. ועכשיו הוא חושב שאני בוגד בו.
"אני לא בוגד בך" אני טוען, "והבן אדם שהיה איתי בלימוזינה הוא ממש לא מבוגר, כלומר הוא גדול ממני, אבל הוא לא מבוגר"
"ומה אתם עושים יחד? מענגים זה את זה?"
"אני לא בוגד בך!" אני צועק, "ואתה מעצבן אותי שאתה אומר את זה, זה מה שאתה חושב עלי? אם הייתי רוצה לעשות משהו הייתי עושה את זה איתך!"
"אז מה עובר עליך, מה זאת הלימוזינה הזאת?" הוא מתעצבן עלי, "עם מי היית?"
"הייתי עם אורי בר לב" אני אומר במהירות. דממה, איתן שותק.
אני מפחד מהשתיקה של איתן. אני קם מהכיסא ומתיישב לידו במיטה. ידי מלטפת את פניו ויורדת לאט ובעדינות לעבר חזהו, בטנו ורגלו.
"אני אוהב אותך" אני אומר, וזהו חצי שקר. כי אני באמת אוהב את איתן, אבל אני לא אוהב אותו ברמה שהוא אוהב אותי. אני לא אוהב אותו באמת כמו שהוא מוכן להילחם בשבילי.
"מה זאת אומרת שהיית עם אורי בר לב?" הוא שואל, "איך זה התחיל?"
אני מתחיל לספר לו את כל הסיפור. אומר לו על הכתבה ופרסום כתובת האימייל שאורי פרסם לציבור, על שליחת ההודעה, על החטיפה, על המכשיר המעקב, על הארוחה שלנו ועל הביקור בעמק המחתרת שלו. אני מספר לו על הרעיון, על הבקשה של אורי ממני. ועל כך שהוא היה מוכן שאספר את זה רק לו ולטומי, שהוא לא מוכן שגייר ואנאל יקחו חלק במשימה.
כמו שלי לקח זמן לעכל את הדברים האלו, ככה גם לאיתן. לרגע אחד הוא מרחיק את ידי ממנו, אבל אני מתעקש להחזיר אותה אליו. אני נוגע בו שוב בפניו, מתקרב אליו בשפתי ומנשק אותו. הוא מתחיל להראות כלפי מחילה על מה שקרה, הוא מושיט את ידו ונוגע במותניים שלי. הוא מנשק אותי חלש, ואז מנשק אותי שוב חזק. תופס את פני ומכניס את לשונו לפי.
"אני אוהב אותך" אני אומר לו, "אני אוהב אותך כל כך"
"גם אני" אומר איתן את האמת שלו, "אני אוהב אותך, ואני מוכן לעשות לך הכל. אבל אני רק רוצה להבין, למה לא סיפרת לי מההתחלה הכל?"
"פחדתי, פחדתי שתכעסו עלי על הצעד שעשיתי, פחדתי שאאבד אתכם" אני אומר, "אני לא רוצה לאבד אתכם"
"אתה לא תאבד אותי, כל פעם שאתה תהיה צריך אותי, אני יהיה כאן בשבילך. כל הזמן" הוא אומר, אני מנשק אותו.
בבוקר אני ואיתן מתעוררים ביחד. הוא ישן אצלי, וכמובן שלא הייתי מוכן להציע לו להתקדם שלב במערכת היחסים. שוב הייתי חסום. בלילה חלמתי על אורי, חלמתי על היד שלי נוגעת בחזה של אורי. כשאיתן נגע בי, הייתי מדמיין את אורי נוגע בי. הייתי מרגיש צמרמורת כל פעם שחשבתי על הזיפים שלו, על המבט הגברי שלו והקול הכריזמטי.
אנחנו מתקלחים, בנפרד, כמובן שאף פעם לא התקלחנו גם יחד. אבל זאת הפעם הראשונה שאיתן מתלבש כשאני נוכח בחדר, זאת הפעם הראשונה שאני רואה את איבר מינו בשלמותו. איברו בערך בגודל שלי, אבל עבה יותר.
"הולכים לבית ספר?" הוא שואל אותי כשהוא רואה אותי לא לובש את בגדי בית הספר.
"לא" אני אומר לו, "הולכים לטומי, מספרים לו את זה, מודיעים לגייר ואנאל שהמחתרת שלנו נסגרת, לא מספרים להם את האמת. וביחד עם טומי כבר נחשוב על איך מתקדמים, וכמובן אני אחכה לאורי שיצור איתי קשר"
"מתי הוא יצור איתך קשר לפי דעתך?" שואל אותי איתן.
"יש לי הרגשה שממש בקרוב"
תגובות (4)
,תמשיך זה פרק מושלם !
אני חושבת שהתבלבלת בין אורי לאיתן, תקרא את הסצנה, שהם מתעוררים, שוב ותגיד לי אם צדקתי. כי זה טיפה בלבל הקטע הזה, וכדי לדעת מה קרה שם אני צריכה לדעת אם התכוונת לאורי או לאיתן.
פרק מהמם, תמשיך!
צודקת, מצטער על הבלבול – זה תוקן.
תמשיך פרק מהממם