סיפור חיי- פאנפיק- פרק 8

"נו מה אכפת לכם?" שאל הגולש הכסוף,
"חד פעמי, כמה זמן זה יקח? חצי שעה?" הציעה מיס מארוול,
"בסדר" וולברין וטוני נכנעו,
"רגע, גם אם הסוסים?" פאלקון שאל והצביע לכיווני ולכיוון סקרלט,
"למה לא? אנחנו עד כדיי כך גרועות?" התעצבנה סקרלט
"בסדר, מה כבר יקרה נכון?" נאנח טוני, אני וסקרלט חיכנו. כל גיבורי העל התרוממו באוויר והתכוונו לעוף למרכז ארצות הברית,
"ומה איתי?" שאל וולברין בעצבים קלים,
"אה נכון" ציחקקה מיס מארוול "אתה לא עף" היא צחקה עוד קצת, הגולש הכסוף הנחית את הגלשן שלו ליד וולברין, הוא עלה על הגלשן והתחלנו לעוף. עליתי על גלשן קרח שיצרתי לעצמי,
"יש לי מעריצה" צחק הגולש הכסוף והסתכל על הגלשן שלי.
"אז מאיפה אתן סוסות?" שאל ת'ור,
"מארץ הסוסים המדברים הקסומה" ענתה סקרלט, הוא צחק,
"לא האמת שאנחנו מישראל" עניתי
"איפה זה?" שאלה מכשפת הארגמן,
"קרוב" (לארץ הסוסים המדברים הקסומה) ענה וולברין בציניות,
"אתה אף פעם לא מחייך?" מיס מארוול שאלה כמה מטרים ממנו והאטה את מהירותה למהירות שלנו,
"לא" הוא ענה בקצרה. הגענו לעיר חסרת השם, היא הייתה מוקפת בחומה גבוהה שבה היה חור גדול, מסביב לאותה עיר הייתה שממה, מדבר אדום כהה וצחיח, לא היה נראה שמישהו חיי שם. העיר היתה קטנה והרוסה כולה, כמה נבלי על הרסו דברים והיה נראה שהם מחפשים משהו חשוב, כל אחד הרס כמה בתים, יצור ענק החריב חלק גדול מהעיר, צעקות אזרחים נשמעו מהעיר.
"וואו…" התפעל טוני "עיר מאוד… רגועה"
"אתה צוחקת על כל מצב?" התעצבנה מיס מארוול
"לא רק על הדברים המצחיקים" הוא אמר והוריד חזרה את המסכה שלו,
"אתם חושבים שנצליח להציל אותם?" שאלה סקרלט כשירדנו בתעופה לעיר,
"אם 'להציל אותם' אומר לתקן שוב את הטעויות שבני האדם עשו אז כן" וולברין ענה והסתכל במבט מאיים על טוני. נחטנו על האדמה, התפצלנו לצוותים,
"וולברין, גולש אתם ביחד. ת'ור מכשפת הארגמן ופאלקון יעצרו את פינג פאם פום*. כל השאר איתי נחלץ את האזרחים ו… רגע, איפה האלק?" מיס מארוול שאלה, הוא נחט בחבטה מהשמיים,
"האלק תעזור לת'ור, מכשפת הארגמן ופאלקון לעצור את פינג פאם פום" מיס מארוול ציוותה והוא הנהן,
"האלק משמיד!" הוא קרה "אבל למה יש כאן פוני ולמה איש גדול כאן?!" הוא התעצבן,
"הפונים כאן כי הם קרציות" ענה סטארק, "ו… מי זה 'איש גדול'?",
"אני" וולברין גילגל את עיניו,
"איך זה שהוא 'הענק' ואתה האיש הגדול?" שאלתי, וולברין משך בכתפיו, מכשיר הקשר של מיס מארוול השמיע ציפצוף קטן ואז קולו של פיורי נשמע,
"ריכוז!" הוא התעצבן וכל אחד יצא לדרכו, אני וטיפון התלוונו לוולברין והגולש הכסוף,
"אני לא עובד אם סוס!" התנגד וולברין,
"אבל אם נער כחול ושטני כן?" חייכתי לעברו,
"נקודה טובה" הוא ענה,
"מה באמת אם האקס מן?" הגולש הכסוף שאל כשהם בדרכם לאחד מהנבלים שהשמיד איזה בית רנדומאלי,
"התפרקו" וולברין ענה,
"למה?" סקרלט שאלה במבט מודאג,
"כי נערים זה עם מפגר" הוא ענה ושלף את טפריו, הוא זינק על הנבל וחתך את מכשיריו, לבסוף הוא בעט בראשו והפיל אותו על הריצפה, הנבל ברח משם במהירות.
"ניתן לו לברוח?" הגולש שאל
"בלי מכשירים הוא סתם עוד בן אדם בטייץ" סקרלט ענתה ושלושתנו הנהנו.