הפרי האסור-האישור-פרק שישי

נכנסתי אל הבית וטמנתי את הראש בכרית,הפלאפון שלי רטט על השידה ׳אין לי מפתח,רדי לפתוח לי׳ ההודעה הייתה מעומרי. ירדתי ופתחתי לו את הדלת בדיוק כשהוא ירד מהאופנוע. כשעומרי נכנס לבית הוא התקדם אל המטבח ופתח ישר את המקרר,אני התיישבתי על השולחן הקטן במטבח וחיכיתי שיתחיל לספר לי ״תשמעי״ הוא אמר ״את זוכרת..אז כשהחלטנו שאני לא אצא עם אף אחת מהחברות שלך,ואת לא עם אף אחד מהחברים שלי״ ״אהה״ אמרתי לו כשהתחלתי להבין לאן הוא חותר ״אני.. דיברתי עם שון, את יודעת,אני מקווה שעל זה הוא דיבר איתך אבל הוא די ביקש ממני רשות״ ״הוא דיבר״ אמרתי לו כשהוא עצר לחפש מילים נכונות ״וזה בסדר מצידי״ הוא השתהה ״וזה בסדר אם תצא עם אנני״ ידעתי שלזה הוא מחכה,ראיתי את עיניו ניצטות,חיוך מתפשט על פניו ״אני יודעת שהיא לא בדיוק מאושרת מרון,אבל אתה תצטרך לחכות בסבלנות״ ״אני מבין״ הוא הנהן בראשו בשקט ״ודיר באלאק אתה פוגע בה״ אני יודעת שהוא לא יפגע בה,הוא דלוק על אנני בערך מאז שאני דלוקה על שון אבל החיוך והאושר שלו היו משהו שלא הצלחתי להרגיש,כאילו רציתי שמישהו יגיד לי שאני לא יכולה לצאת עם שון ובגלל הגיל של תום כמובן שלא מקובל שאני אצא גם איתו,מה שהופך את הבחירה לקלה-אף אחד מהם.

השעון המעורר שלי צילצל ואני כיביתי אותו בלי לקום מהמיטה,רטטים בלתי פוסקים נשמעו על השידה שלי עד ששמעתי התנשפות מפתח החדר שלי והרגשתי את השמיכה חומקת מבין ידי ומחליקה על גופי עד שהגיעה לרצפה ״עומרי!״ צעקתי עליו ״קומי,האוטו שלך נשאר אצל אנני,היא עוד חמש דקות פה לאסוף אותך״ הוא אמר ויצא.שכחתי לגמרי שנתתי את המפתחות שלי לשון,כלומר,לאנני לא רציתי להתמודד עם המחשבות עליו. קמתי והפכתי את הפלאפון,כל ההודעות היו מאנני שהזכירה לי שהאוטו אצלה,הודיעה לי שהיא כבר מוכנה,שהיא באה לאסוף אותי,שהיא יוצאת,הודעה קצרה על עומרי,הזכירה לי ללבוש את תלבושת בית הספר בגלל הטקס הראש חודשי שמתקיים היום. הפכתי אותו מבלי לענות לה והתחלתי להתארגן,השקעתי בכל פרט,מהחצאיצ הכי קצרה בארוני לחולצה הכי צמודה,שמתי את הרימל בדיוק ואודם בצבע בורדו שתאם את המשבצות על חצאית התלבושת ואת הצבע של הגקט,אלו הצבעים אצלנו-בורדו לבנות,כחול לבנים,אפור ושחור לכולם.
כשסיימתי להתארגן ירדתי ללמטבח והדלקתי את הקומקום ״סיפרתי לשון״ שמעתי את עומרי אומר כשהוא ירד במדרגות,הוא הוציא שתי כוסות מהארון ומזג אליהן סוכר ונס,אני ניגשתי למקרר והוצאתי חלב ווניל וחלב רגיל,״הבנתי״ אמרתי והגשתי לעומרי את חלב הווניל ״מה יש לך?״ הוא שאל כשהחזיר את שניהם למקרר ״על מה אתה מדבר?״ אמרתי אחרי לגימה ממושכת מהנס, פניו היו עיפות,וכמעט לא הצלחתי להבין את רגשותיו מהן ״את כאילו,לא מתרגשת,כאילו זה שאת דלוקה עליו מכיתה ט לא אמר לך הרגע שהוא מרגיש אותו דבר״ הוא נאנח והניח את הכוס בתוך הכיור ״אל תגידי לי שזה קשור למורה החדש הזה״ פתחתי את הפה לענות למרות שלא באמת ידעתי את המילים,אני בעצמי לא ידעתי מה הסיבה לחוסר הריגוש שלי,שתי צפירות נשמעו מחוץ לבית ואני הנפתי את התיק על כתפי והתהלכתי אל הדלת,השארתי אותה פתוחה. בזמן שחיכיתי שאנני תצא מהמכונית ותעבור ממושב הנהג למושב הנוסע עומרי כבר נעל את הדלת,קרץ לאנני,והסתלק עם האופנוע.