מטורפת
פרק 1-
׳אלן?׳, ׳אלן אני מפחדת, שמעתי צעדים מלמטה.׳
׳לכי לישון רוז, זו בטח אחת הבנות הלכה לשתות כוס מים או משהו.׳
התיישבתי בפינת החדר. זה המקום שאני מרגישה בטוחה בו. אני רואה את כל החדר לפניי, לכן מה שלא ייכנס, אני אקדים אותו במבטי.. הדבר הזה נתן לי הרגשה של בטחה והקלה מועטה, אינני יודעת איך להסביר.
אבי טעה, אני לא ירדתי למטה וליסה ישנה לצידי. עכשיו כשעליתי למעלה, אני מפחדת לחזור למטה. הבטתי בחשש במדרגות. סקרתי את הקומה במבטי.
׳אל תהיי פחדנית. אל תהיי פחדנית.׳
ירדתי בצעדים איטיים, אבל עלתה בראשי סצנה מסרט אימה שראיתי לפני כמה ימים, אז הגברתי את קצב ההליכה.
חשבתי כי אם אפעל בדיוק ההפך מאיך שפועלים בסרטי אימה, לא יקרה לי דבר.
התחלתי לדבר אל עצמי באקראיות. לפלוט דברים רנדומליים בניסיון להסיח את דעתי ממה שאראה כשאכנס למטבח.
היה חשוך, והרוחות כמו התנפצו על החלון. אבל לא ירד גשם.
ירדתי במדרגות. הצלחתי.
הסתכלתי סביבי, רציתי למצוא משהו שימושי כמו סכין או איזה נבוט לתקוע בראשו של הפורץ.
מטרייה, טוב, זה גם שימושי, מלמלתי לעצמי.
ובצעדים איטיים, כמו שוכחת מהכל, נכנסתי למטבח.
הבטתי והקשתי את אחיזתי במטרייה, גבר כבן 35, ישב על הכיסא. ראיתי רק את הגב שלו, אבל הוא היה נראה מוכר. האדם הסתובב וחייך אליי.
חיוך לא שמח. חיוך עצוב.
אבא??
תגובות (6)
נחמד לתחילה של ספר והיי זה הסיפור הראשון שלך באתר אז מזל טוב!!!!!!
נחמד.. יש טיפה בעיות פיסוק.. בהצלחה באתר ( שוב ) :-)
תודה^_^
מה זאת אומרת בעיות פיסוק?
סימני פיסוק במקומות שאין בהם צורך..
אה אוקי אני אנסה לשים לב בפעם הבאה תודה(:
יפהה מאודד תמשיכייי!!!!!!!! אין לי הערות בכלל להפך רק הארות…. רק דברים טובים על הסיפור הזה ואני מקווה שהוא בהמשכים….