תחושותיי כלפיה.

תודה לך על היופי הנשגב.
ומעולם לא ראיתי תמימות שכזו.
אני מדמיין את חום גופך
מצמרר את גופי בלהט האהבה.

אין שום סיבה לעצור,
ולא צריך למדוד את הכאב,
הוא כבר ידוע,
מרחף. ואני חושב..

יתכן ותוך רגע אוכל להסירו.

וגם ישנה הריקנות.
הריקנות שנובעת מהצורך,
הצורך שלא מומש,
לצד האכזבה.

ואין יום בו אינני חושב,
בחזקתה וגם בבדד,
על שלהי תקופה זו,
ועל השלכותיה.

כי מעטה ההיכרות,
אך בוערת ההתאהבות.
שאקווה שלא תכבה,
בשם המציאות.