תולעת ספרים
*בפרק הקודם רשמתי שההורים-אסי ונטלי, הכינו ארוחת ערב אבל זה נרשם בטעות, הם הכינו ארוחת בוקר. סליחה על הטעות! זה די חשוב הפרט הזה...* אז איך הפרק השני?? חשוב לי שתגיבו!!

שאריות מעצמי – פרק 2 טיול משפחות חלק א

תולעת ספרים 05/11/2014 751 צפיות 2 תגובות
*בפרק הקודם רשמתי שההורים-אסי ונטלי, הכינו ארוחת ערב אבל זה נרשם בטעות, הם הכינו ארוחת בוקר. סליחה על הטעות! זה די חשוב הפרט הזה...* אז איך הפרק השני?? חשוב לי שתגיבו!!

אחרי ששמעו על ההפתעה שהוריהם הכינו להם, אלה ובן לא התרגשו כל כך. הם לא כל כך אהבו לצאת לטיולים, ובמיוחד לא לכאלה של משפחה. "כמו שאני רואה, השמחה נודפת מכם, אי אפשר להכיל את כל השמחה הזאת" אמר אסי, בציניות כמובן. הילדים החלו לצחוק, ורק נטלי העלתה חיוך קטן על פניה, וניסתה להישאר בדמותה הרצינית. אלה אמרה להוריה "אל תעלבו, בסדר? פשוט..אני לא כל כך מתחברת לטיולים האלה. לא אוהבת אותם. עם כמה שהם נשמעים מגבשים, מיוחדים, "בלתי נשכחים" ועוד מאלה, אני פשוט לא אוהבת אותם. בעניין בן אני לא יודעת, הוא כבר יאמר לכם" ההורים הפנו את פניהם לבן, שעמד במקומו והחל לרעוד. הוא לא יידע מה לאמר כי הוא פשוט לא אהב לצאת לטיולים, והעדיף להישאר בבית עם הגיטרה. סיבה שנשמעה לו טיפשית בכדי לאמר אותה כהסבר. אבל אז חשב, שאם אלה אמרה מה שאמרה, ואפילו אין לה סיבה חוץ מזה שהיא לא אוהבת לצאת לטיולים, אז אם הוא יאמר, במילא לא יקרה משהו מיוחד. "אני גם לא אוהב, ומעדיף לשבת בבית עם הגיטרה…במיוחד שעכשיו סוף שבוע" הוא אמר. ההורים הסתכלו זה על זה, והבינו שילדיהם לא מתכוונים ליהנות בטיול, אם הם בכלל יצאו אליו. ואז נטלי, הוציאה את המשפט המנצח: "אז ככה. אם תצאו לטיול איתנו, לך בן, אקנה גיטרה חשמלית חדשה שכל כך רצית, ולך אלה…בואו נחשוב…יש לי משהו בשבילך. אני אדאג להוציא לאור את הספר שלך אחרי שתסיימי אותו. מתאים? ולפני שתענו. בטח אתם חושבים למה אני כל כך רוצה שנצא לטיול הזה. מסיבה פשוטה. אני רוצה שנהיה משפחה מאוחדת, בקשר טוב, שנהיה שמחים. לכך נועדו הטיולים המשפחתיים.. שפשוט נהיה יחד. מה אתם אומרים עכשיו? " אלה ובן הסתכלו אחד על השנייה, ואלה הבינה מהמבטים של בן שהוא רוצה לצאת לטיול, והיא בעצמה שמחה גם כן, ממה שאמא שלה הציעה. אלה אמרה "אין בעיה! " בחיוך רחב פנים, ואמא שלה ענתה: "יופי! אני שמחה ששיניתם את דעתכם. קדימה, אנחנו צריכים לצאת בעוד חצי שעה. תתארגנו מהר ונצא. אגב…הטיול יימשך יומיים" לאלה ובן זה לא כל כך היה אכפת, העיקר שהגיטרה תגיע לידיו של בן, והספר של אלה יצא לאור. המשפחה יצאה מהמרפסת, וכל אחד הלך להתארגן בחדרו שלו. "אמא אני לא מוצאת את החולצה שרציתי ללבוש" צעקה אלה מחדרה, "אמא איפה הזוג גרביים שלי? " צעק בן מחדרו, "נטלי, את ראית במקרה את המכנס ספורט שרציתי ללבוש" אמר אסי לאשתו, בזמן שהילדים צעקו וחיפשו את תלבושותיהם. נטלי צעקה לכולם "חכו רגע אני לא יכולה ככה! , מיד אבוא לכל חדר ואמצא כל דבר, רק אל תדאגו! אין מצב שהחולצה, המכנסיים והגרביים יצאו לטיול מהארון שלכם. " אחרי שהלכה לכל חדר, ומצאה את מה שהתבקש, כולם היו מוכנים ומאורגנים, בשביל לצאת לטיול. הם ארגנו תיק לאוכל ומים, המזוודה עם כל הבגדים והפריטים הייתה מוכנה, הם שמו כובע וירדו למכונית. לפני שהחלו לנסוע, אסי שאל "אני מקווה שלא שכחנו כלום" , נטלי ענתה לו "אל תדאג, פשוט תתחיל לנסוע" , וכך החלה הדרך לטיול משפחות. הנסיעה ארכה לא יותר משעה וחצי. במהלכה, כל אחד היה "בעולם שלו" . בן שמע מוזיקה באוזניות, אלה החלה לחשוב על רעיון לפרק סיום שהיא הולכת לכתוב אחרי הטיול, נטלי ישנה, ואסי כמובן נהג. כשהגיעו למקום המיועד, אסי החנה אתה המכונית על חול בתוך מקום שהיה מיועד למכוניות. הילדים יצאו מהמכונית והתנתקו מהפלאפונים, בזמן שאסי העיר את נטלי. אחרי שהעיר, שניהם גם יצאו מהמכונית, ואסי החזיק את המזוודה, ואלה את התיק. המשפחה הסתכלה מסביבה. מולם היה הר ענקי וארוך, מסביב היו עצים וצמחים-אך לא סביב ההר…ובקצה ההר היה מחובר גשר ארוך וצר, שהתחבר לשטח קרקע אחר שהיה בקצה. "אז..איפה אתם חושבים שנישן?" שאלה אלה, ואמא שלה נטלי ענתה לה: "לפי דעתי פה. לגבי זה-הם מארגנים את האוהלים אז אל תדאגו. " . הם ראו קבוצת אנשים מתאספים באחד המקומות ליד הצמחיה, והם הלכו אליהם. שהגיעו, ראו את כל המשפחות שהגיעו לטיול. משפחה אחת עם בת. אחת אחרת עם בן. הייתה אחת עם שלושה בנים ושתי בנות, ואחת עם לא פחות משמונה ילדים. ליד כל המשפחות, שהיו נראות כאילו לא מנסות כל כך להתחבר לאחרים, הגיעו המדריכים לטיול. הם היו שלושה, אחת שליווה אותם לאורך כל הדרך, אחד שתפקידו להיות מוביל העזרה הראשונה, והשלישי היה מדריך עזר. שלושתם היו לא כל כך גבוהים, די באותו הגובה ועם כובע בראשם. תחילה, הם הציגו את עצמם. לאחד קראו טום, שהוא המדריך המלווה, לשני קראו אלמוג שתפקידו הוא להוביל את העזרה הראשונה, ולשלישי קראו אושיק, שהיה מדריך העזר. הם לא דיברו יותר מידי, וכבר התחילו ללכת. הם הסבירו את המסלול ליום הראשון. הם יתחילו בהר, ויעלו עד האמצע שלו. שם, הם ילונו בלילה, במקום מיוחד עם אוהלים שהמדריכים כבר הביאו. הם החלו לעלות על ההר, בדיוק שהשעה הייתה 13:00 . במהלך ההליכה וההסברים של המדריך, הקבוצה נתקלה שבאנשים חופרים ועובדים על ההר. "מה זה?" שאלה אלה. טום ענה לה: "זה לא עניין שלנו. אל תשאלו יותר שאלות על זה, כי..אנחנו בעצמנו לא יודעים כל כך טוב על העובדים האלה" אלה חשבה לעצמה "מה יש לחשוב..הם ארכיאולוגיים. אבל מה הם עושים על ההר, ולמה דווקא על זה? " . היא עזבה לבינתיים את המחשבות שלה והמשיכה בטיול. הוא נמשך כארבע שעות, ובים לבין היו הפסקות אוכל ושתייה, ולא היה משהו כל כך מיוחד שקרה. השעה הייתה חמש, והם הגיעו למקום לינה עם האוהלים. שמשפחת רזיעל הגיעה, נטלי אמרה "זה היה קשה.." ושאר המשפחה הסכימו איתה. הם המשיכו ותפסו אוהל משלהם. שטח הלינה היה שטח חולי, עם צמחיה, וכל אוהל הותאם לכל משפחה. שאלה הגיעה לאוהל, תפסה ראשונה את המקום שלה. בן ראה את זה, וישר אמר "אני רוצה להיות פה תלכי למקום אחר" , אלה ענתה לו: "מה את ילד קטן? יש פה עוד מקומות אתה לא חייב דווקא את זה" בן הלך בכעס למקום האחר והתיישב בו. החמה ירדה, וכל המשפחות החליפו בגדים לפיג'מות. המדריכים קראו לכולם למדורה משפחתית, והמשפחות התאספו מסביב למדורה במעגל. בינתיים הטיול היה קשה, אבל חוויתי למשפחת רזיעל. אבל מאז שהם ראו את הארכיאולוגיים על ההר, אלה חשדה, והבינה שכנראה חשדותיה יכולות לחזור אליה בשלב זה. המדריכים הלכו לאוהל שלהם באמצע המדורה ואמרו לכולם "אנחנו תיכף חוזרים, תישארו מסביב למדורה בינתיים" . אלה ראתה שהם נכנסו לאוהל וסגרו אותו, והיא קמה ממקומה. "לאן את הולכת עכשיו אלה?" שאלה אמה, ואלה ענתה לה: "אני הולכת ל…לשירותים" . היא הלכה מהמדורה לכיוון האוהל של המדריכים. בדרך, התחרטה, ואחרי כמה דקות חזרה למדורה. שם, כולם אכלו שיפודים עם מרשמלו על האש, וצחקו ביניהם. לפתע, בן החל להשתעל, ואמר מילים לא ברורות, היה נראה כאילו הוא נחנק, ואז כמה משפחות באו לעברו, כשלפתע הוא הפיל על החול את השיפוד מרשמלו שהחזיק בידו, ונפל על האדמה.


תגובות (2)

תמשיך.

05/11/2014 18:52

    אני אמשיך בעוד יומיים, בעקבות בעיות מסויימות שהיו לי.
    מצטער על כך שהודעתי והגבתי רק עכשיו!

    10/11/2014 00:39
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך