תהליך ההתעוררות
הלילה הארוך לוקח איתו את החיים
נושב באוזניהם את צווחות הגיבורים.
והירח העצוב דומע מול ילדיו הנופלים,
כוכבים חסרי שם, ואנשים נאלחים.
היום מתקרב עם השמש הבוערת,
המסירה כל קרירות נעימה כמו שערה סוררת.
וקרבנות הלילה עלומי השמות,
הפכו ליצורי הליל חסרי הנשמות.
תגובות (5)
אפשר ממש לשמוע את הצווחות ברקע כאשר קוראים זאת. האם זה שיר? כי הוא מאוד קצר. בית אחד הזכיר לי שיר אחד של לאה גולדברג (זה לא הים אשר בינינו… מוכר?) במבנה הקצר שלו. אך זה היה קצר וקולע ובאמת הבעת כל כך הרבהה בכל כך קצת שורות וזה הבלתי יאומן. כל הכבוד.
וואו. את האמת שעל זה אין לי מילים זה ממש עצוב אבל אם כמה שזה עצוב וקודר זה מאוד יפה.
אהבתי3>
כן זה שיר ^^
ותודה :)
ואוו, הכתיבה הישנה והטובה! התגעגעתי מאוד לקטעים כאלה, יש בהם משהו שאני ממש אוהבת (לא יודעת להסביר את זה ~~)
מעולה :>
תודה רבה ^^ +-+