נקודת האל-חזור – פרק 3 – שאכטה לזכר החיים הטובים

״תסביר לי רגע,״ אמרתי וחיכיתי שחן ייתן לי את תשומת ליבו ויפסיק להסתכל על הבחורות שמתאמנות. אני לא אשקר, הנוף היה מרהיב.
״הא?״ הוא הסתכל עליי וחזר להסתכל על הבחורות. סטרתי לראשו והוא חזר אליי.
״מה הקטע של המתנשקים בציבור?״ שאלתי והוא מיד הבין שאני מדבר על דניאל והחבר שלה.
״דניאל והבן זונה? טוב, זה התחיל מזה שהיא הייתה איתי. והוא הגיע, משך את תשומת ליבה ואז היא הלכה אליו. ככה הם במשך שנה, מחפשים אוצרות בגרונות שלהם, בסוף מתרגלים – כמו שאני התרגלתי,״ הוא הסביר והרים את בקבוק המים מהרצפה, שתה והעביר לי. שיחקתי קצת עם הבקבוק וזרקתי אותו למעלה כמה פעמים, לא רציתי לתת לזעם שלי להתפרץ אז העסקתי את ידיי במשחק.
״מותר לעשן כאן, נכון?״ שאלתי אותו והוא הסתכל עליי כאילו נפלתי ממאדים. הוא לא אשם… אז היא התקדמה ושכחה אותי, מותר לה.
״קראת או דילגת על החוקים? אם רק יתפסו אותך מחזיק סיגריה אתה עף מפה על טיל!״ הוא לחש את הסוף והמשיך להתאמן במכשירים.
״מישהו דיבר על סיגריות?״ הרמתי את גבתי וחייכתי חיוך ערמומי למדיי. טיפה מטורף להושיב שנה וחצי אדם על דקירה נכון? אז, הדקירה היא לא הסיבה העיקרית. כל השאר באמת היו אזהרות נחמדות שרק הוסיפו לי ימים בכלא. אף אחד לא אמר בפירוש שאסור להבריח סמים רפואיים…
״חתיכת מטומטם! סמים?! מה אתה רוצה להסתבך או משהו? זה מקום של מלשנים! רק יראו אותך מגלגל עשב מתוך שיעמום וירוצו למנהלת!״ הוא נהם לעברי וניסה להוריד אותי מהחרא הזה שנקרא סמים. כמה חבל שאני כבר מכור.
״אתה יודע מה אני אוהב?״ שאלתי, הוא הניד בראשו. ״טוב… אני אגלה לך. אני אוהב לעקוף חוקים. הרי, אסור לעשן בשטח הפנימייה, אני צודק?״ שאלתי והוא אישר את דבריי. ״אז למה שלא אעשן מחוץ לפנימייה? מבחינת חוקים ותקנון לא הפרתי שום כלל.״ חייכתי בניצחון כשהוא הבין למה אני מתכוון.
״לעזאזל! אתה טוב… וכל הזמן הזה הייתי מעשן במקלחת כמו חמור. איפה היית כל הזמן הזה?!״ הוא שאל וקם מהמכשיר שכולו מזיע ומסריח מהזיעה שלו.
״אני? בטיולים…״ צחקתי, אם הוא רק היה יודע איפה הייתי לפני.
״אתה משהו אתה! בוא אני מת לתקוע איזו סיגריה עכשיו.״ הוא תלה את המגבת על כתפיו והתקדם ליציאה מהמכון כושר.
עלינו לחדרנו בזריזות, לקחתי את העלים של הקאנביס מהתיק ודחפתי אותם לכיסי, את המצית והנייר הכנסתי לכיס השני.

סיימתי לגלגל את העלים של הקאנביס בתוך הנייר ולפני שהגשתי לחן שאלתי אותו, ״אתה בטוח? אתה יודע, מהרגע שאתה מנסה את זה בפעם הראשונה… הגעת לנקודת האל-חזור,״ הזהרתי אותו והוא חטף מידי את הסיגריה עם תוספת של קללות ארוכות.
סיימתי לגלגל את שלי והצתתי אותה עם המצית, תחבתי אותה לפי ונשמתי את העלים הטחונים. לאחר מכן נשפתי הכל וחוזר חלילה. נרגעתי בשניות, כל הזעם שלי נעלם כלא היה, סיימתי את הסיגריה וכיביתי אותה על המדרכה. הסתכלתי על חן, הוא עוד לא שרף חצי מהאורך של הסיגריה.
״מה? שנה לעשן?״ רטנתי, הילד הזה רק מעכב אותי.
״לא… תן תן להנות מהשאכטה!״ הוא השתיק אותי והמשיך לעשן ברוגע. בן זונה.
מאחורי שמעתי לחשושים, סיבבתי את ראשי וראיתי את דניאל והחבר שלה יושבים על ספסל ומחליפים בניהם מבטים. לאחר מכן שניהם קמו והלכו… בעצם, הלכו לכיוון שלנו.
״חן? אתה מעשן? אתה רוצה שיעיפו אותך מהפנימייה?״ דניאל התחילה לשאול בלי סוף, איך שהיא לא השתנתה.
״ואתה? נתת לו?״ היא שאלה אותי… היא לא מזהה אותי? לא השתנתי הרבה. עברו רק ארבע שנים מאז הפעם האחרונה, אמנם הייתי בן ארבע עשרה טיפש אז, אבל לא השתנתי כל כך.
״אל תדאגי, לא יסלקו אותנו,״ הרגעתי אותה, גם אם יתפסו לא יוכלו לסלק מאחר והתקנון מדבר על עישון בשטח הפנימייה ולא מחוצה לה.
״בסדר, שיהיה לך בכיף. אם תסולק חן, אני הזהרתי אותך.״ היא הניפה את ידה באוויר וסידרה את שערה. מה נהיה ממנה?
״תגיד אחי, יש לך עוד איזה אחת לסדר לי?״ החבר שלה, זה שאפילו אין לי מושג איך קוראים לו, זה שבגללו נכנסתי לכלא והשם 'בן זונה' מתאים לו כמו סיר למכסה שאל.
״ברור, עם מנת רעל או שתיים?״ שאלתי וצחקתי, הוא יחשוב שאני מדבר על הסמים כשאני מדבר על רעל. אחד שיגרום לו לייסורים.
״רום! תנסה לגעת בזבל הזה ואנחנו סיימנו!״ היא קבעה והוא התרחק ממנו באיטיות. עשתה ממנו כלב.
״מלכה זאתי, עשתה אותו כלבלב,״ אני וחן צחקנו כשהם התרחקו.
״זה גבר זה? כבר הייתי לוקח שאכטה בשביל להיזכר בחיי החופש במקומו.״ חן צחק וכיבה את הסיגריה על המדרכה.
״אם אתה תגע בזה אנחנו סיימנו!״ חיקיתי אותה ושוב צחקנו, והשתעלנו וקצת נחנקנו. ולחשוב שפעם אני הייתי כזה… כלבלב. ומשום מה אני מחפש להיות כזה שוב.