סרטן אדום
אמא ואבא קראו לי מחדרי. שניהם ישבו על יד שולחן האוכל, אבל לא היה אוכל על השולחן. היה רק אחר הצהריים ולא ערב, כך שלא הגיוני שהארוחה תתרחש כרגע ממילא. אבא ישב על הכיסא הקבוע שלו עם כוס קפה, אמא ניגשה אלי והושיבה אותי על כיסא שעמד מול שניהם. "מה קרה?" שאלתי בהיסוס והבטתי באמא. לפני רגע הייתי בחדר והכל היה בסדר. אני לא חושבת שעשיתי משהו רע בבית הספר… או משהו רע בכללי.
"לולי" אמא אמרה את הכינוי שלי בנועם. "אנחנו צריכים לספר לך משהו" היא המשיכה. אבא הביט בה, נראה שלא עניין אותו המצב. "טוב…" אמרתי בחשדנות. "אני ואבא רצינו לספר לך…" היא עצרה. "לאבא יש סרטן." היא אמרה לפתע בטון עצוב ומבין.
אז לאבא יש סרטן. לא נורא. גם לסבא היה סרטן ביד. אתם יודעים, מהסרטנים האדומים האלו שרואים בסרטים. תמיד דמיינתי את הסרטן האדום ההוא מתהלך ביד של סבא. סבא שלא זכיתי להכיר, אבל תמיד ראיתי אותו בתמונות. אבא מרבה לדבר עליו, משרה את הנוכחות של אביו המנוח. למעשה, הכרתי את סבא שלי, אולם לא אישית. "אוקי" עניתי. מקבלת את הידיעה שכרגע אמרו לי. "את רואה?" אבא אמר וחיבק אותי. "היא קיבלה את זה כמו ילדה גדולה" הוא אמר והביט באמא. שניהם שתקו. "יש לאבא סרטן אדום כזה?" שאלתי בציפייה. "לא." אמא ענתה ברכות. "סרטן היא מחלה מאוד מסוכנת" טון הדיבור שלה הפך לרציני. אבא חייך ולגם מהקפה. אני עדיין דמיינתי את הסרטן האדום. דמיינתי סרטן קטן. גם אני רציתי סרטן.
תגובות (29)
ואוו!!!!! זה אמיתי?!?!
יאו זה כתוב ממ יפה ומרגש ונורא אהבתי וזה ממש מוצלח!
זה אמיתי???????? אם כן שירגיש טוב ושיהיה בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!
תודה רבה! לצערי אבי נפטר מהמחלה לפני הרבה שנים. הכל בסדר. אין מה לקחת קשה. מוות הוא חלק מהחיים. שוב תודה רבה :)
אהבתי מאוד את הסיפור. סיפור מדהים, כתיבה יפה
בהצלחה בהמשך,
א. אנונימית
תודה רבה!! :)
סיפור מדהים. כתוב מדהים. רק השורה האחרונה קצת הרסה לי. אבל זה ממש מגיע לבחירת העורכים לדעתי
וואו תודה רבה!
אם אפשר לשאול, מה בשורה האחרונה הרס לך?
בסך הכל אני פה כדי להשתפר. :)
אוקיי אמרת ליטרלי "חשבתי שסרטן זה דבר נחמד" ואנחנו כבר מבינים את זה. מה שיפה בחשיבה של ילד זה שאין הסקנת מסקנות יש מחשבות ואנחנו קוראים מהן עליו ולגביו… ספרות טובה ויפה באמת זה לא להגיד 'אני אוהב אותך' זה להגיד 'לבי פעם בעוז' וכל זה חחח
קיצר זה היה מיותר והיה נראה כאילו הוא מהעתיד או משהו בא ואומר את זה באמצע. כאילו הרס רצף של משהו מושלם מידי. התמימות נהרסה פה.
'גם אני רציתי סרטן' זה וואו. זה טוב לסוף. זה מה שאני הייתי עושה חח אבל רק דעה~
זה כאילו, להאכיל אותנו בכפית. הכי טוב לתת לנו לחשוב. הפצצה כבר קיימת לא צריך להפיל אותה במשפט אמת בסוף שחושף הכול. הכול כבר מזעזע מספיק ומובן
מסכימה איתך לחלוטין. הפעם אני אשנה. :)
וואי גדול
מצטערת על אבא שלך…
גמני חולה, אם זה עוזר (זה לא)
אהבתי את הסיפור מאוד!!
ברכות על בחירת העורכים
כל הכבוד :))
מקווה שתחלימי!!!
תודה רבה!! D:
וואו.
אני לא אגיד שזה ממש עצוב (למרות שזה כן) כי זה לא יעזור.
משתתפת בצערך ומקווה שאף אחד לא יחלה בסרטן יותר, ומי שכן, שיבריא הכי מהר שאפשר.
הסיפור מדהים.
תודה רבה. :)
אני כל כך מצטערת בשביל על אביך…
זו מחלה נוראית. לא מגיע לאף אחד לחלות בה.
הסיפור יפה,הכתיבה נהדרת…דירגתי לחמש
מסכימה בהחלט. תודה רבה! :)
וואו אלוהים, אני עם דמעות פה באמת..!
הכתיבה שלך מדהימה!
מה היה המשפט האחרון שמחקת?
חחח תודה רבה!! :)
המשפט היה : " חשבתי שסרטן זה דבר נחמד " .
כתיבה מעולה ונושא מרגש! יישר כוח.
שלא תדעי עוד צער.
תודה רבה! :)
את כותבת ממש יפה! אני מצטערת על אבא שלך, רציתי לומר הלוואי שהייתי מסוגלת להבין אותך אבל במחשבה שנייה.. :(
שיהיה לך רק אושר, באמת.
חחחח תודה רבה :)
חשבתי שהגבתי לך כבר, אבל מסתבר שלא :0
כתיבה יפה. באמת הצגת את זווית הראיה של הילדה באופן הטוב ביותר!
הסוף באמת משאיר אותי ללא מילים.
מדהים♥
-5-
תודה רבה רבה רבה !!! D:
משתתפת בצערך
ממש אהבתי את הקטע, הוא מדהים.
דירגתי 6.
תודה רבה ! :))
היי תגידי איך שולחים משהו לבחירת העורכים?? כל הזמן המייל חוזר לי.. את שלחת את זה? ישמצב תנסי לשלוח גם את שלי 'מכתב למתאבד'?? אמרו לי לשלוח להם אבל אני לא מצליחה אז חשבתי לפנות אלייך…
אין בעיה. :)
כל הכבוד לך שלקחת את הסיפור הזה וכתבת אותו. זה באמת כוח גדול. אהבתי את הסיפור, תמים כל כך ויפה כל כך -5-
תודה לך! :)