בלאד: השקרים של לוס פרק 18
התיישבתי מול הערפד בעל כוחות הברק, הוא נתפס והיה אפשר לראות בפניו את המתיחות והפחד שנוטפים ממנו בלי עצירה. רכנתי מול השולחן והבטתי בעיניו של הערפד, מנסה להערים עליו ולגרום לו לספר לי איך וממני הוא השיג את הכוחות . אם במקרה זה הכוחות של בלאד אז אני בספק אם הוא היה רוצה לדעת מי גנב לו אותם, ואם זה לא הכוחות של בלאד אז כנראה יש צלע שלישית במשפחת הלוטוסים.
"מישהו השיג לי את הכוחות, אני לא גנבתי אותם." ראיתי את הכוס הוודקה שעמדה מולו, הכנסתי לתוכה קש ולקחתי לגימה איטית ועמוקה בעודי מסתכלת היישר אל תוך עיניו, לתו נשמתו המתה.
"השמועות אומרות שאם אני צריכה תשובות אני יכולה למצוא אותם במועדון סנאק, אתה רוצה לספר לי משהו?" אני לא מבינה דבר אחר, הם יודעים שעדיף לא לשקר לי אז למה הם לא מספרים לי את האמת? אני כבר למדתי איך נראים הפרצופים המפוחדים של האנשים שחיים בעיר העתיקה, והם מכירים אותי טוב אולי אפילו יותר מידי טוב אבל בכול זאת שומרים על סודות מפניי. גם אם אני אגלה וגם אם אני לא אגלה מאיפה הגיעו אליו כוחות הברק אני בכול זאת יהיה חייבת להודיע גם לג'ון וגם לבלאד, אני יוכל לומר שאני יודעת שלג'ון יש כוחות ברק כי הוא בכול זאת נמצא בראשויות העליונות וכולם מכירים אותם, וזה בסדר שאני יאמר זאת לבלאד. אבל אני הוא יספר את זה לאנשים שלו שבניהם נמצא המודיע של בלאד, כול השקרים שלי יכולים פשוט לדלוף החוצה אל האדם שלא אמור להחזיק בהם.
בכול זאת, במאה אחוז אני בטוחה שהמודיע יודע שאני עובדת אצל בלאד וגם אצל אלי, אחרי אם הוא נמצא הרבה זמן אצל בלאד הוא אמור לדעת איפה אני עומדת , בהתחשב לזה שאני נחשבת כמו הבת של בלאד. עדיין לא גיליתי איך המידע הזה עדיין לא הגיע לאלי אבל אני מעדיפה לשמור את זה בצורה הזאת.
"לא גולדינג." הוא השתמש בשם המשפחה שלי במקום השם הפרטי שלי, זאת אומרת שהוא מראה כלפי כבוד אבל בכול זאת משקר לי, על סמך מה הוא משקר לי?
"אתה מפחד ממישהו , והמישהו הזה הוא לא רק אני, יש צלע שנייה," התקרבתי עם הכורסה האדומה לכיוונו בעודו מסתכל עלי במבט מפוחד שלא עומד להיעלם. כול הפעילות שהייתה במועדון הפסיקה ברגע שנכנסתי והיא עדיין נמצאת בהפסקה בזמן שאני מתחקרת את החשוד שלי. בפעם הבאה אם מישהו רוצה שאני לא יגלה משהו פשוט שלא ידבר ולא ילחוש.
"תענה לי על השאלות הפשוטות שלי ולא תפגע, אני מבטיחה." ברגע שאמרתי לו שאני לא מבטיחה הוא נשם לרווחה, כאילו אבן נגולה מליבו והוא הרשה לעצמו למצמץ מספר פעמים. העיניים שלו הפכו להיות אדומות מרוב שהוא הביט בי ולא הרפה את מבטו ולא מצמץ בעיניו, פחד שאני יהרוג אותו.
"גנבת אותם?" שאלתי והתרכזתי בשפת פניו, היה לי קל יותר אם ליבו היה פועם כמו לב של בן אדם אז יכולתי לספור את הפעימות שלו, אבל הלב שלו פועם בצורה שונה, צורה שעדיין לא הצלחתי להבין.
"לא." פניו לא הראו שום סימן לשקר, לא העיניים שלו ולא הניבים שלו שהיו צריכים לצוץ החוצה ולהראות סימן של גאווה.
"מישהו אחר גנב אותם?"
"כן." זאת אומרת, שאם מישהו אחר גנב אותם אז יש לו את היכולת לגנוב כוחות וזאת אומרת שהוא יכול להרוויח הרבה מאוד ממכירה שלהם. ואם האדם הזה חטף את הצלע השלישית של משפחת הלוטוסים אז יכול להיות שהוא גנב לו את הכוחות, והכוחות של משפחת הלוטוסים שווים הרבה, יותר מידי אפילו.
"קנית אותם?" נשענתי לאחור בשביל לתת לו מרווח ביני לבינו, שיבין שהרגע קבלתי את התשובות שאני צריכה, והוא העניק לי קצה חוט חדש לפעילות החדשה שמתחילה בעיר העתיקה, לא שזה עוזר לי בפתרון התעלומה הגדולה שלי אחרי משפחת גרין אבל זה גם משהו.
"כן." נעמדתי על רגליי כי קבלתי את התשובה שבדיוק הייתי צריכה.
"תביאי לי את הכתובת," אמרתי והגשתי לו איזה מפית לבנה שהוא יוכל לכתוב עליה את הכתובת, בזמן שהוא כתב את הכתובת נעמדתי באמצע המועדון, פותחת באמירה " אם אני יגיע לכתובת הזאת וימצא מקום ריק זאת אומרת שמישהו הדליף מידע לגבי ואז תהיה בעיה לכול מי שנמצא פה. כי כולם יודעים שכוחות השליטה בברקים הם אצל משפחת הלוטוסים אז אם בלאד יגלה מה קורה פה, עדיף לכם לברוח." וככה סיימתי את האמירה שלי, עם הזהרה שלי מבלאד.
"תודה." אמרתי כשהערפד הגיש לי את המפית על הכתובת הכחולה עליה, לקחתי אותה ואחרי שנייה אחת כבר לא הייתי שם, הייתי בדרכי אל הכניסה לעיר העתיקה בזמן שאני מסמסת לג'סי שיבוא לאסוף אותי.
אחרי עשרים ושתיים דקות של חוסר סבלנות ג'סי הגיעה עם המכונית האלפא רומאו השחורה שלו כשהוא לובש את משקפי השמש השחורות שלו ומנסה להראות 'מגניב', הוא פתח את החלון שלו והוציא את זרועו לבחוץ ואמר "יו." גלגלתי את עיניו ורכנתי בשביל לקחת מסטיק מנטה מהכיס הימני במכנס שלו, הבן אדם מכור למסטיקים.
ג'סי הוא החבר הכי צעיר בלוטוס הלבן, הוא בן עשרים ואחת ואני הכרתי אותו כשהוא היה בן שמונה עשרה, שנה יותר ממה שאני עכשיו. ברגע שהכרתי את בלאד ג'ון איתר אותי ונתן לי את העבודה בתור ציידת הערפדים, אני חושבת שכול מה שקרה לי, הציידת והרגשות שלי הוא מעשה ידיו של ג'ון וזאת הייתה התוכנית שלו מהתחלה.
"מה עשית בעיר העתיקה?" ישבתי לצידו של ג'סי וחגרתי את חגורת הבטיחות מטעם אישי שלו, הרמתי את רגליי בשביל לשים אותם במקום שיהיה לי נוח והבטתי אל עבר ג'סי, לוקחת ממנו את משקפי השמש שלו ומניחה אותם על עיניי.
"אתה לא רוצה לדעת, אני עדיין מעכלת את זה." אמרתי פעורת עיניים רק חבל שהוא לא היה יכול לראות את זה, זאת פעם ראשונה שאני שומעת על מישהו שגנב כוחות ממישהו ועוד זה ממשפחת הלוטוסים.
"תספרי." לא היה לי הרבה זמן לספר לו כי הנסיעה מהעיר העתיקה אל הארמון זה בין חמש שבע דקות , תלוי במהירות.
"יש לי שאלה אחת, יש צלע שלישית במשפחת הלוטוסים? בלאד וג'ון לעולם לא דברו עליה." ג'סי נאנח בכבדות ויכולתי לשים לב שעליתי על משהו, אולי לא הייתי צריכה לעלות על זה אבל אני ברור עליתי על זה ואני רוצה לדעת מה מסתירים ממני.
" יש סיפור ענק מאחורי משפחת הלוטוסים, בלאד וג'ון נולדו תאומים אבל האמא נפטרה ישר אחרי הלידה של האח השלישי, האבא עוד נפטר לפני כן והם עוד היו ילדים אז האח השלישי עבר למשפחה מאומצת. הוא לא יודע שיש לו כוחות ועוד יותר הוא לא יודע מי הוא." הורדתי את משקפיי השמש מעיניי ושמתי על עיניו של ג'סי, הסתכלתי על הבלורית החומה שהסתירה את עיניו החומות ותהיתי איך הוא יכול לנהוג בצורה הזאת.
אני לא מבינה, למה לא סיפרו לי על האח השלישי של משפחת הלוטוסים?
"מי זה?" שאלתי, לפחות אני צריכה שם לפני שאני מודיעה לג'ון ולבלאד שחטפו את אח שלהם, בכול זאת הם לא דברו איתו במשך כול השנים האלו והוא לא יודע עליהם, אז אם הם ידעו זאת גם תהפוך למלחמה נוספת.
"אני לא חושבת שאת צריכה לדעת את זה, אם לא סיפרו לך."
היינו כמעט קרובים לארמון והייתי חייבת תשובות, הייתי חייבת אותם עכשיו.
"למה אני לא צריכה לדעת? למה הוא כול כך חשוב?!" התחלתי להתרגז ולצעוק על ג'סי, הוא כבר מכיר את העצבים שלי לכן הוא לא הגיב אליהם. כנראה שהוא יודע שאני לא יפעיל את הכוחות שלי עליו בשביל שהוא ידבר כי אני בחיים לא יעשה כזה דבר, רק על אנשים שאני לא מחבבת.
"יש לך משימות, את צריכה להתרכז בהם, אם תדעי מי זה, זה יכול לדפוק הכול."
"זה לא ידפוק כלום, לפחות תגיד אם אני מכירה אותו!"
נכנסו בשערי שמובילים אל הארמון , יש לי דקה בדיוק עד שנגיע לשטח הארמון.
"את מכירה, אפילו יותר מידי טוב." הסקרנות התחילה כבר לבעור בדמי, לא יכולתי כמעט להחזיק אותה וידעתי שאני עומדת להתפוצץ כי פתחתי את החגורה ואת דלת המכונית בעודה נוסעת, תופסת בדלת המכונית ולוקחת תנופה בשביל לעמוד על גג המכונית, ברגע שהרגליים שלי פוגשות את גג המכונית אני מתחילה לקפוץ עליה רק בשביל להוציא עצבים.
"לוס תרדי משם מיד! זה מסוכן!" אני נשבעת שאני יהרוג מישהו אם הוא לא יספר לי מי זה.
נכנסנו לשטח הארמון, ראיתי את קיילה וליאה מאמנות את הקבוצות שלהם, רוי וארינה נלחמים אחד נגד השני כי במקרה הזה הם בקבוצה שלי, אבל לצערי אני לא יכולה לאמן אותם כי אני צריכה לעשות שיחה דחופה עם בלאד שיתחיל להתעורר ולראות מה קורה בעיר שלו.
אלי בדיוק אימן את שומרי הערפדים איך לירות בדיוק במטרה , זה הדבר הראשון שעשיתי היום ואני רואה שגם אלי היה באותו הראש. צריך ללמד את השומרים איך להתמודד מול ערפדים עצבניים.
אחזתי בגג המכונית בדיוק כשג'סי החליט לתת ברקס ולעצור את המכונית ממש בכניסה, אם לא הייתי מרגישה את הברקס עוד הייתי עפה כמה מטרים קדימה, לקחתי נשימה עמוקה כי הרגע הלב שלי נפל לתחתונים ואני תוהה אם להרוג את ג'סי עכשיו או אחרי הבדיקה היסודית .
"יבן זונה!" רכנתי מעל חלון המכונית הגדול וצרחתי עליו, ג'סי חייך את חצי חיוך ויצא מהמכונית, נועל אותה.
אני יודעת בדיוק איך להחזיר לו, במקום לקפוץ מצד המכונית פשוט ירדתי במורד החלון והשארתי סימני נעל עליה, עיניו נפערו ברגע שהוא ראה את זה. ברגע שעמדתי על מכסה המנוע והנחתי את כפות ידי על מותניי הוא צרח עלי "עשית לי סימנים." הראתי לו אצבע שלישית ותפסתי אותו בצווארו, רוכנת קדימה.
"שם, עכשיו!"
ג'סי מסתובב ותופס אותי מהמעיל העור, מוריד אותי למטה ואני רק משלבת את ידי. כול העיניים נעצו בסימן הלוטוס הלבן שעל כף ידו של ג'סי ובזכות זה כולם ידעו למה הוא בא לכאן, עכשיו הוא פשוט צריך ללכת להיפגש את אביה של קייטלין ואשתו ומשם הם יתחילו את הבדיקה היסודית, לי לאומת זאת יש דברים אחרים לעשות.
ג'סי פער את פיו ואמר את השם, חשבתי שאני מדמיינת אבל בברור שמעתי אותו לוחש "רקס גרין."
אבא שלי אלי.
תגובות (3)
תמשיכיי
אומיגדדד מושלםםם תמשיכייי מידדד!!
אוו מיי גאדד לא נכוןןן
אעאעא איזה פרק מושלםם
את חייבת להמשיך דחוףףףףף