פנטזיה

כשאמרת שאת רוצה לקעקע אומץ

על זרועך הימנית

ופיזרת את רעמתך החומה

ונהיית לאריה

והרוח ניגבה את דמעותייך

שבכו על האמת

ולא יכולתי לחוש עוד

את העצב שלך

כשלחך הייתה כה רכה

וגופך כאש

ידעת שלא אעזוב

ויכולנו לשמוע את הלב

וסיפרת בדיחה מטופשת

והייתי מהופנט לעינייך הירוקות

שהן גם כחולות וחומות

את יפה כל כך

בכל צבע

כשזרועותיי אחזו בחולצתך

והצטנפת בחזי

כמו דובון כזה

שילדים קטנים מחבקים בלילה

והיה כל כך שקט

כאילו העולם כולו שלנו

ואני יודע שהשקט מפחיד אותך

אז שקרת מנגינה

וניסיתי להצטרף

אך המסתורין גבר עליי

כשמשום מקום השתקתי אותך

ואני יודע

אני יודע כמה ענוגה הייתה

השתיקה הרועשת הזו

שוב ושוב ושוב

ללא הפסקה

וזה היה שונה מכל שתיקה

שאי פעם שמענו

כשדרכנו עוד הייתה ארוכה

הבנתי שאני אוהב אותך

ולרגע לא היה אכפת

שאני הרוח

שמטלטלת את רעמתך החומה